נקודת מבט עמית:
פקחתי את עיניי לעוד יום בעל שגרה לחוצה ועמוסה בא אצטרך שוב להיות מצטיין בהכל ולעלות על ציפיותיהם האדוקות של הורי. כן, זה החיסרון בלהיות בן יחיד של שניים מבעלי העסקים הגדולים בישראל, תמיד יצפו ממך להגיע לרמה שלהם מבחינה לימודית חברתית. יצפו ממך להפוך להיות משהו גדול, לא סתם ילד רגיל אלא הרבה יותר מזה. רעש הצפצופים הבלתי פוסק שהגיע מהטלפון שלי אילץ אותי לקום מהמיטה ולהתחיל את היום שלי. שטפתי את פניי וירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר, וכמו בכל בוקר בבית שררה שתיקה רועמת. התקדמתי לעבר שולחן האוכל וראיתי שהוריי החלו לאכול. אבי קרא בהתעניינות עיתון ואמא שלי דיברה בפלאפון עם אחד מאנשי העסקים שאיתו היא עובדת. פלטתי בחוסר עניין, "בוקר טוב באמת." אחת מהבנות שעבדו אצלנו ניגשה אלי ושאלה "בוקר טוב, מה תרצה היום לארוחת הבוקר?" כשראיתי שהוריי לא מקנים לי טיפת תשומת לב קמתי מהשולחן, "כלום, אני אוכל בבית ספר."
יצאתי מהבית והתקדמתי אל עבר המכונית שלי ובדרך התקשרתי לתומר, חבר מאוד טוב שלי, "קום, אני עוד חמש דקות אצלך." קולו עדיין היה עייף, שמעו שהוא עדיין בשלבי התעוררות, "מה לקום בן אדם... תן לישון." צחקתי, "אתה חתיכת עצלן מתי חזרת אתמול מהמסיבה.. אחד-שתיים?" הוא צחק "הלוואי, חזרתי בשלוש וחצי."
"אתה לא נורמאלי, אתה מודע לזה שיש לנו מתכונת היום, נכון?" אמרתי.
הוא נכנס לפאניקה, "לא נכון! טוב תקשיב אני שתי דקות בחוץ ואתה מלמד אותי הכל לפני המתכונת," הוא ניתק. תוך שתי דקות הגעתי לביתו, הוא נכנס למכונית במהירות, "וואי עמית אתה לא מבין אני פשוט גמור! ישנתי אולי שעתיים.." צחקתי, "טוב, וזה באשמת מי?" הוא דחף את ראשי.
הגענו לבית ספר תוך כמה דקות ועד הישמע הצלצול ישבתי עם חברים שלי בחוץ. "אז תקשיבו, בקיצור אתמול אני נכנס לכיתה ואני רואה את המורה ללשון שרה איזה שיר בספרדית אתם חייבים לראות צילמתי הכל!!" חבר שלי רז אמר בעודו מתפקע מצחוק ומראה לנו את הסרטון. פתאום מישהו הגיע מאחור וכיסה לי את העיניים "התגעגעת? כי אני כן." חברה שלי דניאלה אמרה בעודה מנשקת אותי החזרתי לה נשיקה יבשה, "בוקר טוב," החזרתי לה בקרירות, היא כעסה, "נו עמית, אתה עדיין כועס על כל מה שהיה עם הנשיקה? נו אמרתי לך, הערס הזה הגיע מאחור ונישק אותי. אני אוהבת רק אותך!" אני ודניאלה כבר מכירים מהגן ולפני שנתיים במסיבת כיתה היא נישקה אותי ומאז אנחנו יחד. אני לא יכול לא להגיד שהיו כמה פעמים שחשבתי להיפרד ממנה אבל אני יודע כמה אני חשוב לה ואני לא רוצה שתפגע. לבסוף אמרתי, "טוב בסדר אני סולח לך פשוט אל תעשי את זה שוב." היא קפצה עלי בחיבוק "ברור שלא, אני מאוהבת בך עד סוף העולם, אני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בך." הלוואי שיכולתי להגיד את אותו הדבר...
לאחר כמה זמן בהם הייתי עסוק בלהסביר לתומר את החומר של המתכונת דניאלה קראה לעברי, "עמיתוש, ראית את הדוסה שם? אמאל'ה, איזה בגדים מזעזעים היא לובשת!" הגבתי בחוסר עניין, "דני אין לך דברים יותר חשובים בחיים חוץ מלהסתכל על בגדים של איזה דוסית?" היא הרהרה כמה שניות עד שלבסוף אמרה, "כנראה שלא." היא ציחקקה עם חברותיה ואמרה לנערה ה'דוסית', "עם כל האמונה שלך באלוקים לא יכלת להגיד לו למצוא זמן לעזור לך להתלבש?" כמובן שכל החברות שלה צחקו כאלו היא אמרה את הדבר המצחיק ביותר בעולם, הסתכלתי אל עבר הילדה הדתייה, היא הייתה לבושה בבגדים ארוכים ושיערה החום הארוך היה קלוע בצמה. למרות שהיא הייתה לבושה בבגדים פשוטים וארוכים והייתה ללא איפור היא הייתה מאוד יפה, היה לה מין יופי טבעי. לאחר כמה שניות שהנערה נראיתה מושפלת היא אמרה, "כנראה שאין לו זמן כי הוא עסוק מדי בחיפושים אחרי הכבוד העצמי שלך." הילדה הסתובבה והלכה ואני צחקתי כי היא די צודקת. דניאלה הסתכלה עלי, "מה אתה צוחק? סתם סתומה שלא יודעת כלום מהחיים שלה..." היא הסתובבה והתקדמה אל עבר כיתתה.
*בתמונה עמית*
DU LÄSER
עולמות נפגשים
Romantikעוד לא סיפור רגיל על שני הפכים שנמשכים אחד לשני כי בסיפורים הרגילים לפחות הם באים מאותו עולם , מאותו מסביבה , מאותו אורך חיים . .. הסיפור הזה מספר על שני הפכים גמורים כל אחד בא מעולם מאחר ,אחד בא מהעולם מחילוני הגמור והשניה באה מהעולם הדתיי מה יקרה...
