Cheers

פרק 6- תמונות

אני מסבנת את הראש שלי כשהמים הפושרים זורמים מהברז, חם בחוץ אז מים פושרים זה בהחלט החום המים המתאים.
בחורף אני אוהבת שהמים רותחים אבל בגלל החום בחוץ אז אני נהנית במים פושרים.

המים מרגיעים את העור שלי וכשהגוף רגוע כך גם הנפש שלי.
אני מתחילה להתגמש עם המקרה של אבי, הוא עדיין רוצח בעיניי אבל הוא בחר לחיות חיים אחרים גם אם זה גוזל לו את חיי השלווה שכנראה ציפה להם אך בחיים לא ישיג אותם.
הוא בחר לגדל את הילדים שלו על ערכים עליונים נכונים ולא מוטעים בגלל העבר האכזרי והשחור שלו.

קשה לשחרר את המחשבה שהוא פגע והרס משפחות רבות אבל אחרי הכל הוא לא פגע במשפחה שלו ובחר להתחיל מחדש.
מעניין אם זה בכלל השם האמיתי שלו.

אני מסתכלת על הגוף שלי ומחייכת מעט, בחיים לא הייתי שמחה בגוף שלי כמו שאני שמחה היום, אני עובדת קשה בשביל הגוף הזה. משתדלת לאכול הכי הרבה שאני יכולה ומתאמנת באירובי ואנאירובי.
גוף מחוטב אך לפעמים נראה רזה מדי.
אני זוכרת שפעם, שלא הייתי מתאמנת אז הייתי מאוד מאוכזבת מהגוף הרזה וחסר הצורה שלי וכשגיליתי את סירטוני הווידיאו באינסטגרם, הרגשתי מוטיבציה רבה להתחיל לחטב את הגוף שלי. וכך הוא נראה היום.

אני מסתכלת בשעון שלי ומבינה שעוד שעתיים מתחילה מהמשמרת שלי אז אני יוצאת מהר ומורחת על גופי שמן קוקוס.
מאז שאנחנו תינוקות אימא שלנו מורחת אותנו בשמן קוקוס כמו שאימה נהגה לעשות לה.

כשאני מגיעה למשמרת לאחר שלקחתי טרמפ מבחור כבן 25 מהמושב שאני לא זוכרת שראיתי אותו אי פעם, אני מבינה שאת המשמרת שלי אני עושה עם תמיר, לפחות את המשמרת הצהריים.
"טוחנת שעות, אה?" תמיר שואל אותי כשאני נכנסת למאחורי הבר. אני מהנהנת אליו ולובשת את הסינר, מתכוננת לעבודה.
אני מבינה שהיום יש טקס של איזה חברה פלצנית כלשהי.

מלצרים רבים מחזיקים מגשים שכל מלצר מחזיק מגש שונה: ישנם מלצרים שעל המגש שלהם יש מתאבנים, חלק יין לבן או אדום וחלקם שמפניה. איך אפשר בלי השמפניה המוזהבת והתוססת?

הגשת המשקאות פוחתת עם הזמן ואני מרשה לעצמי לנוח קצת כשאני נשענת על הבר.
"מה הקטע של נשים ללבוש שמלות צמודות כל כך שאין מקום לדימיון?" תמיר שואל בכעס. על מה הוא כועס? הוא אמור להתענג על זה.
"למה שילבשו משהו רחב עליהן? למה שישאירו מקום לדימיון?" אני שואלת את תמיר, " כי אז הכבוד שלהן ישאר." הוא עוקץ.
"אני יכולה להבין אותן, כי אם הן היו לובשות משהו צנוע ורחב אף אחד לא היה רוצה לדמיין את הקימורים שלהן כי לאף אחד אין כוח. אז הן פשוט מראות את מה שהן עובדות עליו קשה כמו שעות רבות במכון כושר ומעל האסלה הביתית שלהן כשהן מקיאות את מה שהן אכלו. גברים רוצים להשוויץ בסחורה שלהם והם לא צריכים אישה שמסתירה את החזה והישבן הגדולים שלה. העשירים רוצים אישה נוחה וסקסית שיוכלו לקחת אותה לאירועים כאלו ולהשוויץ במה שהזין שלהם מקבל. יש לחץ שקיים על נשים כבר אלפי שנים וחלקן לא עומדות בו ונכנעות ללחץ." אני מסיימת את הנאום שלי ומסתובבת אל תמיר שקצת מופתע מהמילים שיצאו מפי, האמת שגם אני מופתעת מעט מזה שבכלל חלקתי את מה שחשבתי עם תמיר.