Cheers

פרק 3-ילדה בת 18

אני שומעת צלצול מוכר, אני חושבת שזאת המנגינה של השיר "Too Good" של ריהאנה ודרק. זה השיר האהוב עלי ביותר, הוא קיבל משמעות מיוחדת כשאביחי נפרד ממני מהסיבה שהוא יותר טוב ממני. אני בהחלט לא מאמינה בזה, אם כבר זה הופך אותו לזבל שהסריח יותר מדי זמן בפח האשפה ושרק מחכה שיפנו אותו.

הוא בהחלט רקוב, מתנהג בהתנשאות כמו כל העשירים. מחשיב את מעמדו לעילית כשהוא מודיע לי שאני לא מספיק טובה בשבילו. אבא שלו מנהל כמה עסקי נדל"ן וזה הופך אותו ליותר טוב ממני? רק בעולם שלנו דבר כזה הגיוני. אני בהחלט חושבת שאימא שלו הרקיבה לו את המוח והפכה אותו לרובוט עשיר מאחר ואמרה לי פעמים רבות שהיא לא מבינה מה אביחי מוצא בי.

בהתחלה הוא לא היה ככה, הוא נהג להגיד לי שגם אם הייתי הומלסית חסרת השכלה הוא היה לוקח אותי לביתו ודואג לי עד יומי האחרון אבל הוא דאג להוכיח לי אחרת שזרק אותי כשהמוח שלו הרקיב בעזרת הגנים העשירים שלו.
ובכן, אני לא מתה על אנשים עשירים מאז אבל אני מתה על השיר הזה.

כשאני מבינה שהשעון המעורר שלי מצלצל אני מיד פותחת את עיניי ומבינה שהגיע הזמן לקום. השעה 10 עכשיו, קמתי מוקדם כל כך בשביל שאוכל לארגן את הבית שלי, מאחר והלכתי לישון בשעה 3:30. אני שמחה שאימא שלי נתנה לי לישון הבוקר ולא לטפל באחים שלי, היא מתחשבת בי ותומכת בכל מה שאני עושה.

אני מתגעגעת לימים שעבדתי איתה, אני זוכרת שבילינו זמן רב כל כך שהיא הפכה להיות כל החיים שלי, לא שללתי דבר ממה שביקשה ובמיוחד שמחתי לתת לה בכל חודש את המשכורת שלי. אף אחד לא יודע מה זה חיבור כזה עם אימא שלו אלא אם כן בילה איתה את כל זמנו. אימא שלי פילפלית ופיקחת במיוחד משום שהמון פעמים אמרה לי שאביחי לא בשבילי ושהוא עוד יפגע בי. היא לא התביישה להגיד בפניו שאני לא מגיעה לו משום שיש לי לב טוב מדי בשבילו.
אני חושבת שהייתה תקופה שהוא נשאר איתי רק בשביל להוכיח לאימא שלי שאני כן מגיעה לו.

בן זונה! מה מצאתי בו?
ילד עשיר ומפונק שכל מה שאכפת לו זה מהתדמית המזדיינת שלו.
למה אני לעזאזל עדיין כועסת? הוא זרק אותי עוד לפני שלושה חודשים. זה היה מביך להסתובב בבית ספר לאחר הפרידה שלנו, אבל זה עבר מהר מאוד כשהתחיל לצאת עם עמית הוכמן. האמת שהיא נחמדה אבל כשראתה אותי בבית ספר היא נהגה לזרוק לי פרצוץ חמוץ שמלא בשנאה. חינם אם שואלים אותי. אני לא יודעת אם הם יוצאים עכשיו, אני מניחה שהוא מנסה לשכוח אותי כי אם אראה למישהו את ההודעות ששלח לי ולא החזרתי לו מענה עליהן, יבין מי כאן נזרק באמת.
אני עדיין חושבת שיש לו את הגומה הכי מקסימה בעולם הזה למרות שהוא ילד מתנשא של אימא שלו.

אני מתלבשת לעבודה ויוצאת לתחנת אוטובוס שמגיע כמה מטרים ספורים לאולם האירועים 'gold'.
אני נכסנת לאולם ורואה את מור בבר. אני שמחה שהמשמרת שלי איתו ולא עם תמיר.
אני נכנסת ושמה את הסינר, "מה קורה?" אני שואלת אותו ומושכת את תשומת ליבו מהמסך של הפלאפון שלו. חיוך קטן נפרס על פניו, "עכשיו טוב." הוא אומר וסוגר את המסך שלו. אני מצחקקת כשאני מבינה שהוא התכוון לבואי, זה ממש נחמד שמישהו מפלרטט איתך אחרי תקופה ארוכה שבה התייחסו אלי כאל האקסית של אביחי. מה יש לי ממנו?! זהו אין יותר אביחי!