פרק 5- פרחים ושוקולד

5.9K 267 24
                                    

המיטה שלי זה כל מה שיכולתי לבקש עכשיו, החדר קצת מואר משום שענבר קוראת את הספרים שלה לא רק במשך כל היום אלא בנוסף גם במשך כל הלילה. תולעת ספרים.

אני מנסה להירדם אבל מחשבות פוגעות בראשי. בום בום בום. הורסות ובונות. במשך כל הזמן הזה הן מורידות אותי וישר באות מחשבות נגד שמנסות לעלות אותי בחזרה.
כמו מחלה שמנסה להרוס את המערכת החיסונית אבל ישנם חיידקים מיוחדים שבאים להשמיד את החיידקים הרעים ומרוב עבודה מרובה הגוף נהיה עייף. תשוש מכל העבודה שהוא עושה, משאיר את המערכת החיסונית חיה. אני חולה ובסך הכל מחכה להחלים מהמחשבות הרעות שמשפיעות עלי עם כל יום שעובר.

אני חייבת להילחם בזה.

אני שומעת את ציוציי הפלאפון פועלים בלי הפסקה ואני מרימה אותו בשביל לדעת מי גורם לי לאבד את שפיותי.
הקבוצה של השכבה פועלת בלי הפסקה, כבר 397 הודעות בחצי שעה האחרונה.
אני נכנסת ומנסה לעקוב, אני נתקלת בסרטון של מועדון ונכנסת אליו.
אני רואה את עומרי רוקד כמו מטורף ומחייכת כי עומרי תמיד היה ידוע בשיגעון שלו ובכמה כיף איתו במסיבות. אם הייתה מסיבה גם עומרי היה שם.

הסרטון ממשיך להתנגן עד שאני עוצרת אותו. אני מחזירה לאחור ורואה בשנית עד הקטע הנוראי הזה. אני מחזירה ורואה, מחזירה ורואה עד שכבר עיניי רטובות כמו מפלי הניאגרה. ענבר שומעת את היבבות שלי שניסיתי להחליש אותן אבל נכשלתי לגמרי.
ענבר קופצת למיטה שלי ומנסה להרגיע אותי כשהיא שואלת פעמים רבות מה קרה לי.
אני לא מאמינה, לא מאמינה למה שאני ראיתי. למה קשה לי לעכל את זה? את השפתיים שאהבתי כל כך פעם תקועות בשפתיים של הזונה הזאת?

הראיתי לענבר את הסרטון והיא הבינה ישר למה אני בוכה בצורה פתטית ומטומטמת שכזאת. לא אכפת לי כרגע כי אם חשבתי שהלב שלי היה שבור, כעת הוא מרוסק.
בסרטון מופיע אביחי מנשק, סליחה בולע! את השפתיים של העמית הזאת.
בחיים לא התנשקנו כך בפומבי, אני בכלל לא זוכרת את הפעמים שהיינו במסיבות ביחד והוא היה נוגע בי בכלל.

זה היה ברור שהוא מתבייש בי ואני כמו סתומה לא יכולתי לראות את זה. סתומה!
"הוא לא שווה את זה." ענבר מחבקת אותי ומשכיבה אותי בכך שאני בתוך ידיה.
ענבר מאז ומתמיד תמכה בי, הייתה שם בשבילי בכל רגע שהייתי צריכה מישהו להתנחם בידיו. אצל אימא שלי זה קצת מסובך כי היא בעצמה שרויה באלף צרות.

אני לא מצליחה לעכל את כל הכאב שהוא לא מפסיק לתת לי בכל מכה. כשהוא התבייש בי כל פעם מחדש, אמר שאני אפס לעומתו, התחיל לצאת עם עמית, שלח לי הודעות התנצלות וכל מה שרצה זה עוד לילה אחד איתי. בן זונה! בן זונה מטומטם ואידיוט.
אני שונאת אותו!

אני ממשיכה לבכות עד שאין לי כבר כוח לבזבז עליו אנרגיה, אני שותקת ונותנת לעיניים שלי מנוחה מכל הפעילות חסרת התועלת שנתתי להן.
אני מצטערת שנתתי לעצמי וללב שלי להישבר ככה, שנתתי לעצמי את האפשרות להתאהב באידיוט חסר הלב הזה.
סליחה לב, שנתתי לך את הדבר הכי גרוע שאפשר לתת לך, שיברון.

CheersWhere stories live. Discover now