Cheers

אפילוג

אוקיי חברים, ראיתי בתגובות שאתם ממש רוצים אפילוג כמו שצריך וואלה אתם צודקים. אבל אני לא מבטיחה משהו ארוך, כי אין צורך, אתם תבינו הכל בשיחה אחת קטנה בין תמיר ולמיה. אתם פשוט מכירים אותם עד כדי כך טוב. תהנו.
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••
״אתה אוהב אותי?״ אני שואלת אותו בזמן שהחדר חשוך, כרגיל מנהלים שיחה כמה דקות לפני השינה.
״עוד פעם את וזיוני השכל שלך שנייה לפני שאני נרדם?״ הוא אומר ואני יכולה להרגיש את חיוכו עולה מבעד החשיכה.
״תמיר!״ אני מגבירה מעט את קולי, הוא יכול לדבר מלוכלך לפעמים.
״מיה בפעם האלף אני שרוף, מת, מכור אלייך.״ הוא לוחש לי ומנשק את מצחי. הלב שלי נרגע מהפחד שתמיר יפסיק לאהוב אותי.
״מתי הבנת את זה?״ המשכתי לשאול אותו, פה הוא כבר לא עונה לי בדרך כלל, אבל הפעם הוא כן.
״מאז ומתמיד.״ טוב מה ציפיתי שיגיד? הוא בטח עייף.
״תמיר ברצינות, מתי הבנת שאני ואתה נהיה זוג?״ אני שואלת אותו בסקרנות.
״אני לא יודע, זה כמו שתשאלי אותי מתי הבנתי שאני רוצה להיות מהנדס מכונות, זה פשוט היה שם תמיד.״
״אז למה כשהכרנו היית מתחיל עם אחרות?״
״כי הייתי ילד דפוק.״
״לא אתה לא, נגיד במסיבה אצלך כשדיברנו, למה בחדר סנוקר היית עם רוני בזמן שהייתה בנינו שיחה נעימה?״ אני תוקפת אותו.
תמיר צוחק מעט, ״את זוכרת את זה מאמי?״ הוא נשמע מופתע מעט.
״ברור, אני זוכרת הכל.״
תמיר שתק מעט, אבל לא כי אין לו מה להגיד אלא כי הוא פשוט מתענג על השקט הנעים שבנינו, ההבנה שאי אפשר לתאר אותה במילים, סוג של הרמוניה שסביבנו.
״האמת בהתחלה רק רציתי להשכיב אותך, כמו שרציתי אז עם כולן, לפחות ככה חשבתי אז בעיקר כי התכחשתי לגביי הרצון שלי להיות איתך בהתחלה.״
״ראיתי שזה לא מתקדם לכיוון הזה אז פשוט רוני באה ועשתה את מה שעשתה.״
שתקתי, זה לא מה שחשבתי שיענה, אהבתי ושנאתי בו זמנית את הכנות של תמיר.
״אבל היית רק צריכה להגיד את הכמה מילים האלו, עוד שהוצאת מהפה שלך את הדעות שלך לגביי עשירים במשמרת השנייה שלנו ביחד, עמוק בפנים הבנתי שאני לא הולך לשחרר אותך בקלות.״
״אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל אני אוהב אותך מאז ומתמיד ואני כבר לא זוכר איך זה לא לאהוב אותך או לאהוב מישהי שהיא לא את, כי את כל המהות שלי כאן אני בטוח בזה.״ מילותיו של תמיר גרמו לצמרמורת בכל גופי והוא חש זאת.
״אני כל כך אוהבת אותך שאני מתה כבר לעשות לך ילדים.״ אני אומרת לו ומחבקת אותו חזק יותר ממקודם.
״כל דבר בעיתו יפה שלי, קודם כל נעבור את החתונה ואז נחשוב על זה.״ תמיר מפחד לעשות ילדים, הוא חושב שהוא יהיה אבא גרוע.
״אין מה לחשוב, אני כבר בת 27 ואני רוצה ילדים, חיכינו מספיק.״ כעסתי עליו, הוא צחק, הוא ידע כמה זה מעצבן אותי שהוא מסתייג ככה.
עברנו הכל ביחד ועדיין יש עוד הרבה לעבור.
עמוק בפנים לא רציתי לספר לו שהפסקתי את הגלולות לפני חודש ובטח לא שעשיתי בדיקה אתמול שיצאה חיובית. למזלי החתונה עוד שבועיים ואני כמעט בטוחה שלא משמינים בחודש הראשון להיריון.
״אני צריכה לספר לך משהו.״ אני מרגישה מחויבת לספר לתמיר את האמת, כי הוא חש בעצמו תמיד לספר לי אותה.
״שאת בהיריון?״ אני חשה את ליבי מחסיר פעימה, מאיפה הוא יודע?
הרמתי את מבטי אליו ובחנתי אותו, מבעד לחשיכה ראיתי את חיוכו.
״חשבת שאני לא אשים לב לכך שאין יותר שעון מעורר בשעה 19:00 בערב? ושלא ארגיש שאת
מקיאה בבקרים או שאפספס את הבדיקה החיובית שהייתה בפח בשירותים?״ הוא מסביר לי ואני תוהה למה לא הלך להיות בלש.
אני מסמיקה בטירוף ומחכה לתגובתו של תמיר, אם היא תואמת לתגובה שלי.
מאז שאני בת 24 הכרזתי בפני תמיר שאני רוצה להתחתן ולהביא ילדים. מאז הספקנו להיפרד ולחזור 3 פעמים, תמיד על אותו ריב והתנגשות באידיאולוגיה שלנו אך גם חזרנו תמיד מאותה סיבה, לא הצלחנו להיות בניפרד.
עמוק בפנים אני ידעתי שגם אם תמיר לעולם לא יביא איתי ילדים, הייתי נשארת איתו כי אני פשוט שבויה בליבו והוא שבוי בשלי, כלואים לשם אהבתנו.
לפני שנה החלטתי להיות אסרטיבית יותר וזרקתי את כל הבגדים שלו מהבית שאנחנו שוכרים במושב שלו, לתוך שקיות זבל ענקיות ואמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו בחיים. הוא חזר שבוע אחרי, עם דמעות בעיניים, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את תמיר בוכה. לעולם לא אשכח את השבוע הזה כי זה היה השבוע הכי קשה שעבר עלי בחיי והיו לי שבועות קשים במיוחד.
שמחתי לראות אותו חוזר ובטח עם טבעת ענקית שהודיעה על התחלה חדשה, אירוסין.
כולם מסביבנו התרגשו מאוד, ההורים שלי ואבא של תמיר שכבר חידשו את הקשר לגמרי וכל סוף שבוע שני עושים שבת ביחד. במיוחד מור, שהספיק להתחתן לפנינו עם בחורה מקסימה ברונטית ששמה ליאל. אנה שעכשיו שותפה שלי בעסק הקטן שפתחנו ברפלקסולוגיה שמגיע עד בית הלקוח, היא בדיוק נפרדה מאיזה בחור שאפילו לא מגיע לקרסוליים שלה.
אחים שלי מתרגשים מאוד, ענבר וחבר שלה אביאל התאימו תלבושות, דניאל הודיע על שבוע חופש מהקבוצה הפועל קריית שמונה שבה הוא משחק כבר שנה, ניקול ונטלי שבשיא הבגרויות של כיתה י״א עכשיו ובמיוחד רז אחי הקטן, שגם אם הוא בן 14 כבר, הוא תמיד יהיה תינוק עבורי.
״אני חושש אבל בו זמנית שמח שזה איתך ולא עם אחת אחרת.״ תמיר מגיב סוף סוף, אחרי כמעט נצח ששתק.
״אני גם שמחה וחוששת מאמי, אבל אני כל כך רוצה ילד ובמיוחד איתך, שאני בטוחה שלא יהיה אבא יותר טוב ממך.״ אני מלטפת את בפניו.
״את בטוחה?״ שמעתי את החוסר בטחון בקולו ובחיי שזה שבר אותי, הבן אדם הכי נפלא בעולם לא מודע ליכולות שלו.
הוא שבור מאימו שנטשה אותו שהוא מפחד לעשות ככה גם לילדיו אבל תמיר לא מודע לכך שזה יכול לבוא גם לצד ההפוך בו הוא מתעלה מעל אימו ונוהג כפי שהוא היה חושב שהיה מגיע לו.
״בטוחה כמו שאני בטוחה שעכשיו לילה אהובי.״ אני אומרת ונושקת לו.
״יופי יפה שלי, אחרי שסיימנו עם החפירות שלך, אפשר ללכת לישון?״ תמיר מתגרה בי ואני צוחקת, ״אני לא יודעת לחיות איתך ובטח לא בלעדייך.״ אני אומרת לו.
״זה סוד הזוגיות שלנו.״ תמיר אוסף אותי לזרועותיו.
שמעתי את השכנים לידנו צועקים ושמחתי שעוד חודש אנחנו עוברים לדירה בהרצליה שאבא של תמיר קנה לו לפני שנים ביום ההולדת ה22 שלו, שעד עכשיו שכר אותה במחיר מופקר וזה עזר לו לחסות את כל המשכנתא עליה תוך 8 שנים כמובן בעזרת שלמה.
״האהבה והכבוד ההדדי, הוא סוד הזוגיות שלנו.״ אני לוחשת שנייה לפני שנרדמתי לשינה עמוקה.
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••
בנימה זו, תודה על הכל.