;כשכואב, כואב ולבד. כשיחד כואב, כואב ושמח.
-⊱✫⊰-
"מה תעשה הלאה?".
שתיתי מהקש את המשקה המרענן של השוקו הקריר. נשען לאחור. "אני יודע מהו הכיוון. אני פוחד לקחת צעד אני משער."
"מה הוא דורש?". כיווץ ג'ימין גבות. ישבנו בבית קפה נעים מול מוסד הלימודים בו פעם למדתי. ג'ימין ממשיך בלעדיי. אך מתעקש להיות בחיי.
"הרשמות. מבחנים. קבלה. ראיון. כל החרא שאני צריך אומץ פשוט להתחיל אותו כדי להבין שאני מאה אחוז רוצה לפנות אל זה". לקחתי נשימה. "אני לא רוצה לפנות ללימודים נוספים ולפרוש באמצע רק כי לפתע החיים נעשו קשים כמו השנה."
"אבל שנאת את הלימודים עוד קודם שהכל הפך קשה. מתחילה רטנת על כל דבר הגם שהשקעת". ציין בחוכמה.
"נכון." מלמלתי לא בטוח. מסיים את המשקה. "אני מניח שאני צריך עוד קצת דחיפה."
"בשביל מה יש לך בן זוג?". קימר גבה ערמומית.
סומק עלה בלחיי. מחייך חיוך קטן. "אני לא סיפרתי לו על כך".
"וככה הוא בונה מערכת יחסים שאין בה לא שיתוף ולא תמיכה". זעק תאטרלית.
"אני אספר לו. איני מסתיר ממנו משהו אני פשוט..." הרהרתי לרגע. "אנחנו עוד לא התחלנו את .... כל מה שהולך בינינו שוב. אנחנו צריכים ללבן כמה דברים. להכיר מחדש. לראות. להבין. אני רוצה לבנות אתו הכל יציב וטוב. שאלה על לימודיי לא תהיה במקום".
"ומתי אתם מתכננים להתחיל סוף סוף?". כמעט אנחה נשמעה מכיוונו.
"היום?. אחרי שאני מסיים אתך". צחקקתי למראה פניו המופתעות. צוחק חזק יותר כשנעמד והחל לסחוב אותי אתו. "אז יאללה סיימנו לכו לגדול ולצמוח ומה שזה לא יהיה ואז לך אליו יום אחרי וספר לו כשתהיו מחובקים במיטה על כך שיש לך חיים ואתה מתלבט האם כדי לממש אותם או למות מידי החזקה".
"ג'ימין הוא לא מחכה אני צריך לצלצל אליו. הוא היכן שהוא כאן עם אחותו." גיחכתי. נעמדים מול הקמפוס.
"אני צריך לעוף לשיעור שהתחיל לפני חמש דקות כך שתדבר איתי אחר כך ובחיי". לקח לרגע נשימה. "אם יש לך חששות, אל תסתיר אותם ג'אנקוק. תפרוק הכל. ולא, זאת לא מעמסה על האחר. הוא ישמח". חייך אליי בביטחון.
"תודה ג'ימין". מלמלתי בלחש לכתפו כשמשך אותי לחיבוק. דמעות של חיבה עולות לעיניי.
"תהנה מתוק". נפנף לי. נעלם בדלתות.
הרמתי את עיניי לשלט. למוסד. למבנה הגדול ולדלתות שסטודנטים מעטים יצאו ונכנסו. רובם בשיעורים כעת. לקחתי נשימה וסובבתי למקום גב. מרגיש שלם סוף סוף. לא מתחרט.
YOU ARE READING
۷ƙ|נצחיות ושמה חיים.
Romanceהיה לו חשש כבד. הוא רצה למצוא עולם משותף. אדם שיהיה לו לכל החיים. "הפחד הוא הגרוע שברגשות; משתק את הלב ואת הנפש." [אנטואן דה ריווארול.] חיים אינם לתמיד. אהבה גם היא אינה פורחת מבלי שיעבדו עליה. יכולה להיעלם. והמשאלה היא לאחד את שניהם ולקיים בהם...
