;מותר לבכות על בחירה טובה שנעשתה.
-⊱✫⊰-
טיילתי ברחוב. מלא זמן לא עשיתי זאת.
עיניי טיילו במבט עדין על כל לבנה לבנה. על ילדים שעברו אותי בצחקוקים, גורמים לי לחייך חיוך קטן וחלש. אך כנה. מגחך לעצמי על הסרט בו חייתי. עובר לעננים היפים, נזכר בפארק ופונה בשביל המוביל אליו.
רגליי הילכו באטיות. רגועים. שלווים. נשמתי צח. בלי לחץ. כל גופי היה רפוי ונהנה מרגע הייחוד שלי עם הטבע.
אבל כל זה הייתה הסחה אחת גדולה.
הייתי מומחה בזה. הדחקתי כל כך חזק שהרגשתי רק טוב. רק חיוך. רק שמחה פנימית. אבל ברגע שעיני קלטו דמות מוכרת מהעבר השני של הגשר חיוכי ירד בבת אחת. כל חומות ההגנה שהנחתי בראשי קרסו. בלגן פשט בי. לחץ מעורר בחילה נולד בבטני ובמקום פעימות רגועות סערה פרצה בהם.
"האם היום אזכה לקבל תשובה מהנסיך?". העלה גבה משועשעת כשהתקרב אליי. בוחן אותי מכף רגל ועד ראש. מרעיד פעימות לב בתוכי. "אינך צריך להסתכל אליי כאילו וראית בי את החלום הכי רע". הוסיף לאחר רגע בו שתקתי. מביט בו במתח.
"אענה לך מהר ולא אבזבז את זמנך אם כך." השבתי לו בהתעלמות גמורה מימה שאמר קודם. השיחה הופכת רשמית ומוזרה. מדיי. עיני בורחות משלו. לא הייתי אמיץ. כנראה שלונה צדקה כשאמרה שאיני שווה אותו אה?.
לקחתי נשימה לבסוף, מישיר אליו את פניי. קולי יציב. "איני מעוניין להמשיך עם כל מה שהתחלנו. מקווה שתבין ותקבל זאת יפה. כמובן," הסטתי לבסוף את אישוניי כשלא יכולתי לשאת את הבלבול בו היה. את ההלם שקיבל. את השבר שראיתי באישונים שלו. "שהסיבה לכך לא קשורה אליך. אתה טוב מדיי טאהיונג".
אבל השינוי שחל בפנים שלו היה ראוי להערכה. המהירות חנקה אותי כמעט.
"איזה כיף שאני טוב מדיי. כנראה ששום דבר לא יהיה מספיק טוב בשבילי אה?". גיחך בקול ארסי. מבהיל אותי. החזרתי לו מבט, תורי לכווץ גבות. "מה פתאום. אני בטוח שתפגוש את ההוא או ההיא שיהיו שווי ערך אליך ושיהיו טובים מדיי כמוך בכל דבר שלא יעשו." חייכתי לו בעידוד.
מקבל פנים קרות. מאיימות. "אין כזה דבר יותר מדיי טוב ג'אנקוק". קולו כאילו וסיפר עובדה כל כך ברורה. לועג על טיפשותי. מזכיר לי את אחותו שדיברה איתי ככה. בטון בטוח. יציב. יודע את מה שהוא אומר.
רק אני טועה בטמטום שכלי.
"אתה צודק". חייכתי חיוך מסתיר לב שהתרגל לפגיעה מסוג זה. "אבל הבנת למה התכוונתי".
"לא הבנתי". התריס שוב. קולו הנמוך הופך אפל. עיניו יוקדות בי חורים קשים ושורטים. "איני מבין מדוע שתרצה לסגת. הרי קבלתי מימך תחושה אחרת לגמרי". תלה בי מבט מאשים. "האם זה בגלל שלחצתי עליך לקבל תשובה?. אני אחכה ג'אנקוק, אני מצטער על הלחץ. לא אדחק בך."
ŞİMDİ OKUDUĞUN
۷ƙ|נצחיות ושמה חיים.
Romantizmהיה לו חשש כבד. הוא רצה למצוא עולם משותף. אדם שיהיה לו לכל החיים. "הפחד הוא הגרוע שברגשות; משתק את הלב ואת הנפש." [אנטואן דה ריווארול.] חיים אינם לתמיד. אהבה גם היא אינה פורחת מבלי שיעבדו עליה. יכולה להיעלם. והמשאלה היא לאחד את שניהם ולקיים בהם...
