;שינוי אפשר ליצור בכל רגע. בכל מקום. בכל מצב. גם בשולחן ובמיטה. לא צריך ארץ זרה כדי למצוא את עצמך.
-⊱✫⊰-
"אני צריך ללכת". הסתובבתי בבת אחת.
"לא". אחז בידי. מהירות תגובתו ראויה להערכה. אבל כעת היא רק הלחיצה אותי. "בבקשה טאהיונג, נדבר אחר כך!". חרקתי בפנים מתחננות אבל נראה שהוא רק נעשה בטוח בעצמו, לא מפחד מידי השנייה שניסתה להפריד ביננו.
"בבקשה תעזוב אותי". הרגשתי שסחרחורת מעצבנת של חולשה תוקפת אותי. "בבקשה טאהיונג!".
"מה מלחיץ אותך כל כך..." מלמל בפנים מכווצות ודואגות ומביט לאחור במבט מרפרף. מבחין באחותו. עיניו משנות גוון כשהוא חוזר אליי. מרפה מידי כשאני ממהר לקחת צעד לאחור. "רבתם?".
"לא". פלטתי מהר.
"אז מדוע אתה ככה לחוץ ממנה?". בלבול וחוסר בטחון היו בקולו. מנסה להבין מה הלך כאן. לא רציתי שיבין. יכעס על חברתי. יכעס נורא. יותר ממני. "אני אלך כעת.." מלמלתי מהר אבל טאהיונג היה עקשן כפרד.
"ג'אנקוק!". נרעדתי מהטון. ידו הקשה תפסה בי בגסות בזרוע. כאב לי כי לחץ חזק יותר כל פעם שניסיתי להשתחרר. עם הלחץ הרועד הרגשתי איך כל הייאוש מתפוצץ אצלי. נשכתי את שפתיי חזק, מנסה בשקט לצאת מאחיזתו. "תדבר איתי!". נהם עליי. מרעיד את גופי מהווליום. קפוא על מקום אחד. לא נלחם אפילו.
סובבתי אליו עיניים שאיבדו כוח. דמעה זולגת על לחי. יורדת בעצלתיים. "ב... בבקשה אפשר לא היום?". לחשתי בעייפות, מביט לעיניו ומקווה שאם לו יש אישונים ממגנטים, אולי שלי מרככים. "אני לא רוצה לאבד את לונה בבקשה..." בלעתי את החנק בגרון.
"מה לעזאזל אמרת לו?". סובב מבט רושף לעבר אחותו שנעצרה במחצית דרכה. מפוחדת מאחיה הצועק. כמוני, לא מצפה לכך. "למה התערבת ביחסים שלנו לונה?!". דרש בזעם. יכולתי לראות את מוחו קולט הכל מהר כמעט. מביט בי באי אמון.
"אתה מעדיף חברה על פני בן זוג ג'ון ג'אנקוק?". כשהבין הכל לא סלח. טונו היה מזלזל. פגוע מעט והרבה כועס. "יש לך בחירה אחת ואתה בוחר אדם שיעזוב אותך בסופו של דבר כשהוא כן יימצא את בן זוגו".
"לא נכון..." לחשתי בטון לא יציב. מנסה לספר לעיניים שלונה היא הכל בשבילי ואני לא יודע מה לעשות כשהיא לא תהיה כאן.
"תפסיק להתעלם מהמציאות, כשהיא תאהב מישהו היא תעזוב אותך בבירור. מדוע שלא תרצה להשקיע הכל רק בו?". הטיח בי בעיניים שניסו ללמד רגוע הגיון אבל בסופו של יום ירו בי זעם ולעג. בו זמנית הוא המשיך לשדר פנים יציבות וטון רגוע. דבר שלא היה הוגן בעליל.
הבטתי לאישונים האלה. מרגיש איך המילים מחלחלות. איך הרטיבות בעיניים גודלת.
לא. ל-לא. אני לא אבכה...
YOU ARE READING
۷ƙ|נצחיות ושמה חיים.
Romanceהיה לו חשש כבד. הוא רצה למצוא עולם משותף. אדם שיהיה לו לכל החיים. "הפחד הוא הגרוע שברגשות; משתק את הלב ואת הנפש." [אנטואן דה ריווארול.] חיים אינם לתמיד. אהבה גם היא אינה פורחת מבלי שיעבדו עליה. יכולה להיעלם. והמשאלה היא לאחד את שניהם ולקיים בהם...
