צרות של עשירים (M×M)

38 | קם על הרגליים

בוקר נאה אך מעייף למדי. ישנתי חצי צום ואז לא נרדמתי בלילה ועכשיו אני בדרך לבסיס רועדת קלות מהרבה קפאין וחוסר מחפיר בשעות שינה 😬
אבל נקווה לטוב 👀👌🏻

תהנו ❤️

.

הוא עזב את ביתו של הבריטי בתחושה טובה בהרבה משנכנס אליו.
ובכלל, המפגש איתו היה סוג של גיחה לתוך בועה מגוננת שהפרידה את בארי, גם אם לכמה שעות, מהמציאות האמיתית. והגיחה הזו הייתה טובה.
כלומר, בחייו, הוא היה על סף התמוטטות עצבים כשכל הסיטואציות של הזמן האחרון פשוט התנקזו להן לדחייה המכוערת של הפוץ לאחר הסקס הלוהט שחלקו יחד.
וג'ונה היה חוויה מתקנת בלי כוונה להיות כזו. מאחר והבריטי ההוא, משונה ככל שיהיה, היה מהאנשים האלה שנתנו לך את התחושה הזו, הנעימה, שגם אם זה לקצת וגם אם יפרדו דרככם בקרוב ולא תפגשו לעולם, אתה עדיין הדבר הכי חשוב שיש לאותם רגעים. וה היה נעים ואנושי ברמה הכי בסיסית וטובה שהוא חווה עד כה מאדם איתו חלק לילה.

אז המפגש הזה, הגיחה הזו לבועה המגוננת שלו, נתן לו את האפשרות לדחוף את כל המחשבות המציקות אחורה ולתת להן להמתין בתור מחוץ לראשו. שיקחו מספר לעזאזל. בבוא העת הוא יתמודד על כל בעייה בזמנה.
כן, זה מה שהוא רצה לעשות. לדחוף את כולן, את כל המחשבות על כל האנשים וכל הדברים שהוא לא רצה להתעסק בהם.
כלומר, במילא המחשבות המציקות ישובו אחר כך, אז למה לתת להן את היכולת להרוס לו את הבוקר הנעים בחברת גבר בריטי זר עם יכולות טיגון לא רעות בכלל?

ולכן, עם קו המחשבה הזה, החליט בארי לדחות עוד קצת את החזרה שלו לבית.
הוא החל לשוטט ברחובות מסביב, אותם לא הכיר כלל. היה קר בחוץ והיה לו רק סוודר דק אבל הוא התעלם מזה. הוא לא בדיוק ידע מה לעשות ולאן ללכת. אז פשוט הלך והלך והלך, ובשלב כלשהו מצא פארק דשא מטופח והתיישב בו. זו הייתה מובלעה של ירוק בתוך שיקגו, בה כבר היו להם כמה היפסטרים שעשו יוגה וקבוצת נשים שעשתה... משהו. מפוזרים להם ברחבי הפארק, היו גם כמה מתעמלים בטיץ וכמה זוגות שחלקו ארוחת בוקר ציורית.

הוא מצידו פשוט ישב שם ובהה בכולם.
הוא תהה לעצמו אם מישהו מחפש אותו, מאחר והשאיר אתמול את הפלאפון שלו בבית ולא הייתה לו אף תקשורת עם אנשים רלוונטים. אבל כעבור רגע החליט שזה לא משנה. שיתפוצצו. גם לו מותר להיעלם מדי פעם, לא רק לאח המזורגג שלו.
בכל אופן, בשלב מסוים הוא נשען על גבו ועצם את עיניו, נותן לקרן שמש מלטפת לטייל על פניו, לחמם אותו בעדינות ולאזן את הקור ששרר בחוץ.

כשפקח את עיניו שוב, הבין שנרדם.
לא היה לו מושג מה השעה וגם לא היה לו אכפת. הוא ידע שחלפו כמה שעות טובות מאחר והשמש הייתה במקום שונה בשמיים, אבל זו הייתה האינדיקציה היחידה שלו לשלב ביום. הוא התרומם לישיבה, ואז קם על הרגליים, ונתקף במדקרת קלה של רעב. ואז הוא המשיך לשוטט ללא מעש. הוא קנה בירה ושתה אותה במהירות והחליט שאולי כדאי גם לאכול משהו. אז הוא פנה לדיינר חמים ואכל ארוחה קלילה שמילאה את בטנו מספיק לשאר היום. גם בדיינר הוא מרח את הזמן.
וכשיצא ממנו, החליט סוף סוף לחזור לבית.