10 | נעים להכיר

645 70 32
                                    

שמחת יום א ופרק חדש!
תהנו! ❤️

.

הנשימות שלו היו שיטחיות ומהירות, עיניו נעצמו ונפקחו לסירוגין וקולו נע בין גבוה לנמוך כשהוא ניסה להשתלט עליו ולהשתיק אותו. הוא לא צלח בכך. גניחה חזקה עזבה את שפתיו וראיין מיהר להצמיד את שפתיו לשלו ולהשתיק.

זו הפעם השנייה בה שכבו, וממש באותו רגע, הייתה זו הפעם הראשונה שהתנשקו. השפתיים של ראיין כנגד שלו הפתיעו אותו לרגע ובכך בלמו את הקול שלו, אך ההפתעה נמוגה במהירות והוא השיב לראיין נשיקה עמוקה.

כשהם סיימו ראיין מיהר להצית סיגריה. בארי שתה מים.

הם התנשמו ושתקו, ובצעד מפתיע, לקח בארי את הסיגריה מראיין ושאף עמוקות אל ראותיו. הוא אמנם לא נהג לעשן, אך מדי פעם חטא בכך.

ראיין גיחך, "אני מדרדר אותך?"
בארי חייך אחריו, "תראה אותי, מדרדר לתרבות רעה. אתה השפעה גרועה ראיין."
"אף פעם לא הכחשתי," הוא כיבה את הסיגריה במאפרה שבשולחן, ותפס את בארי, מצמיד אותו אליו בהפתעה. ראיין נישק אותו עמוקות לרגע קצר ושחרר, אחר כך התיישר על רגליו ופנה לשירותים במשרד. הוא ריענן את פניו במים קרים ולבש את מכנסיו בחזרה.

כאשר הוא היה לבוש ומרוענן, וכמותו בארי, נשען ראיין על שולחן המשרד מולו ושאל, "אז מה עם העבודה הזו? קיבלת אותה?"
"יש לי עוד יומיים נסיון."
הוא הנהן, "נראה לך תקבל אותה?"
בארי משך בכתפיו.
"תגיד, זה לא מוזר לך לנקות בית של מישהו אחר?"
הוא שוב משך בכתפיו. "זה לא שיש לי עבודה עם משכורת שמנה בהייטק." הוא פלט פיהוק מספק, "חוץ מזה," אמר ומחה דמעות עייפות, "זו עבודה די נוחה. הבחור ההוא גם ככה מסודר ונקי מאוד, זה לא שיש לי כל כך הרבה עבודה." הוא שוב פיהק.
"עייפתי אותך?" קולו המבודח והמסופק של ראיין השרה גם עליו תחושה טובה.

"אל תחמיא לעצמך." הוא הזדקף לעמידה, "טוב, אני זז. יש מיטה שקוראת לי."
"זו יכולה להיות המיטה שלי." הוא קרץ וסטר בחיבה לישבנו, "מקסיקני סקסי שכמוך."
בארי העייף שוב חייך, עיניו חצי נעצמו מעצמן, "אמריקאי מגודל ואידיוט." הוא נצמד אל ראיין ומתח את ראשו. ראיין מיד התכופף ונשק לו. כשהוא החל להעמיק את הנשיקה, בארי התרחק, "נתראה מחר."

"אני מצפה לזה."

עם הניחו את הראש על הכרית סוף סוף, אפילו ללא מקלחת, שקע בארי לשינה עמוקה, נרדם תוך שניות.

---

"בוקר טוב." אמר מר קפלן עם כניסתו של בארי לביתו.
"בוקר." הוא פיהק בעייפות והביט בקפלן המסודר והמאורגן, שהתיישב מול שולחן המטבח וביקש קפה. "תכין גם לעצמך. אתה זוכר איך?" שאל.

בארי הנהו והחל להכין.

"שתית בכלל לפני שבאת לכאן?"
הוא הניד בראשו בביטול, "אין לי זמן לזה."
"אין לך זמן לדאוג לעצמך?" שאל עורך הדין כשגבתו התרוממה מעלה וקולו תמוה.

צרות של עשירים (M×M)Where stories live. Discover now