ג'ון הסתכל עליי בהפתעה גופי השתתק זאת היא ששלחה לי את הפתקים, במסך מאחורי המנהלת ראו את שני הגברים ממסדר הכנפיים משוטטים במנהרות היא הרימה מבטה בכעס.
"אטפל בשני אלה בעצמי אתה אל תזוז", היא דרכה על ג'ון פתחה את הפצע שלו יותר ויצאה מהחדר יחד עם שני השדים שיצרה.
ג'ון היה חיוור הוא איבד כבר יותר מידי דם הוא הפנה מבטו לעברי וחייך בכאב, "התחושות המוזרות שהרגשתי ממך הסודות שהסתרת ממני, את בהריון? ממני?", הוא שאל בחיוך ודמעה ברחה מעיניי.
"כן", אמרתי וחיוכו גדל בין רגע, "היינו יכולים להיות משפחה יפה את לא חושבת?", הוא אמר עוצם את עניו.
"ג'ון אל תעצום עיניים אל תירדם בבקשה אתה לא יכול להשאיר אותי לבד אתו", הנחתי ידי על הבטן שלי הוא פתח עיניו לאט.
"הלוואי וזאת תהיה בת והיא תהיה יפה כמוך", הוא אמר חלש ואני כבר לא עצרתי את הדמעות שלי.
קול מחריד של ירה נשמע ואחריו עוד אחד הרמתי מבטי אל המסך היא ירתה בהם המנהלת פשוט ירתה בחיילים ממסדר הכנפיים והם התמוטטו על הרצפה.
"ג'ון בבקשה קום בבקשה היא חוזרת לכאן אתה חייב לברוח לפני שהיא תירה בך גם", התחננתי בפניו.
"אני לא משאיר אותך לבד", הוא התנשף ואמר כשעניו עוד עצומות המנהלת נכנסה לחדר היא תפסה בחולצתו של ג'ון גררה אותו לכיוון התאים שלנו כשעל הרצפה נשאר שובל של דם.
היא זרקה אותו והלכה לכיוון המסכים שלחתי ידי אל מעבר לסורגים משכתי את ג'ון לעברי כמה שיכולתי.
הוא היה כבד וחסר חיים כמו גופה קרעתי את החולצה שלו וקשרתי מסביב לפצוע שלו מנסה למנוע מהפצע להמשיך לדמם.
המנהלת הסתכלה עליי וצחקה, "זה חמוד שאת מנסה אבל הוא בוגד והוא ישלם את המחיר", היא יצאה שוב למנהרות ונעלה את הדלת.
"ג'ון בבקשה אני לא יודעת מה לעשות בבקשה אל תמות", בכיתי לא יכולתי לעמוד בזה הוא שתק רק נשם חלש, קמתי ממקומי תפסתי את הראש שלי בידי מה לעשות?!
הכנפיים שלי התפרצו החוצה בכאב רב הם נפרשו לצדדים וחבטו בסורגים שוב ושוב ללא תועלת לא משנה כמה חזק חבטתי בהם.
"מה קורה כאן?", אדם שאל הוא עוד שכב על הרצפה, "אדם", רצתי לעבר הסורגים ישבתי על ברכיי.
"אנחנו חייבים לעזור לו", אמרתי לאדם הוא קם לאט והסתכל על ג'ון חסר החיים.
"יש משהו למדתי את זה אחרי שירו בי אבל זה לא פשוט ומסוכן", הוא התחיל לספר, "בוא נעשה את זה", לא אכפת לי מה זה העיקר שהם ישרדו גם אם אצטרך לתת את החיים שלי.
"זה יכאב ליה אני לא חזק מספיק".
"אדם שירו בך הוא בא איתי עד לקצה השני של העולם בשביל להציל אותך אנחנו חייבים לעזור לו אני לא אאבד אף אחד ממכם", המילים נפלטו מפי.
אדם לא נראה מרוצה מהעובדה שאני דואגת לג'ון אבל הוא ידע שאני צודקת.
אדם התיישב על הברכיים שלו מולי משך את פני קרוב לסורגים ונישק אותי נשיקה ארוכה, הוא תפס ביד שלי חזק.
"תתפסי את היד שלו", תפסתי בידו של ג'ון הייתי כמו שרשרת שמחברת ביניהם.
אדם התחיל לדקלם כמה מילים הכנפיים השחורות שלו פרצו מהגב הרגשתי חשמל מטורף עובר בינינו כאילו הייתי חוט מחבר בניהם החשמל המטורף התחיל לצרוב בכל הגוף שלי.
כאב מטורף הציף אותי הרגשתי בכל נשיפה את החיים יוצאים ממני צרחתי בכאב מטורף אדם עזב את היד שלי ואני נפלתי על הרצפה.