"ליה ליה!", אדם תפס ברגל שלי וניער אותי מנסה להגיע אליי קרוב יותר מבין הסורגים הרמתי ראשי מהרצפה.
הכנפיים שלי נכנסו בחזרה לגבי, "אני בסדר", אמרתי לאדם אבל הסתכלתי על ג'ון הפצע הפסיק לדמם והוא פתח את עניו לאט הוא עדין שכב על הרצפה.
"אנחנו חייבים", התחלתי להגיד אבל היה לי כואב וקשה, "לצאת מכאן".
"אי אפשר לשבור את הסורגים האלה יש בתוכם את אותה אדמה שמחלישה אותנו", אדם אמר ונשען על הסורגים הרגשתי אבודה וחלשה.
כולנו היינו חלשים מי יודע מתי המנהלת תחזור ומה המטורפת הזאת תעשה ולמה היא עושה את כל זה?
זיכרון חדר למוחי נזכרתי בפעם הראשונה שג'ון הביא אותי לכאן אחרי שהייתי כלואה מאחורי סורגים של תחנת המשטרה הוא הוציא אותי משם ולקח אותי הנה ואני בדרך ניסיתי לברוח לו.
הייתי הרבה יותר חלשה ותמימה שניסיתי לעלות מעל גדר ונפלתי על האדמה וכל מה שרציתי זה שג'ון ישאיר אותי למוות שם על הרצפה אבל הוא לא נתן לי, עכשיו אני לא אותה ילדה אני חזקה יותר אני רוצה לחיות ואני חייבת לצאת מכאן בשביל שזה יקרה.
ג'ון שלח יד אל הפצע שלו, אדם הצליח לזרז את ההחלמה שלו.
"אל תספרו לה", ג'ון הסתכל עלינו הוא לא רצה שנגלה למנהלת שהוא הבריא, למרות שהוא עדיין חלש לפחות לא נשקפת לו סכנה התמונה על המסך שוב זזה.
"היא חוזרת" הודעתי להם והיא נכנסה לחדר במהירות מבולבלת ומבוהלת היא מלמלה לעצמה, כל האלגנטית שלה נעלמה בין רגע היא נראית כמו פסיכית, "מה אני אעשה עכשיו?".
"עלו עלייך שאת שקרנית פסיכית?", אדם התגרה אבל המנהלת צחקה בקול גבוה.
"אני השקרנית? מעולם לא ראיתי משולש רומנטי כמוכם שמלא בכל כך הרבה שקרים", היא אמרה והלב שלי נצבט.
"מה הכוונה?", אדם שאל אותה בחשדות וג'ון הביט לעברי בחשש, "על זה שהחברה הקטנה שלך בהריון מג'ון", היא הטיחה בו מבלי בושה.
אדם הסתכל עליי בתדהמה, "זה נכון?".
"זה היה לילה אחד אחרי שמצאנו את האדמה שתציל אותך ושלחנו את בן אלייך נתקענו שם ושתינו אלכוהול זה קרה בטעות אדם בבקשה", התקרבתי אל עבר הסורגים אליו אבל הוא פסע לאחור.
"וזה עוד כלום אתה מוכן לשמוע את כל האמת על ג'ון? כל הזמן הזה כעסת עליו שגנב לך את הזיכרון, התנתקת ממנו כשהיה המדריך שלך ובצדק .. כי אם אתה זוכר אדם לפני שהגעת לכאן באחד מהחופשים נסעת לעבוד בעיר אחרת שם הכרת מישהי הייתה מאוהב בה כל כך ואז אותו הערב שבגללו נכנסת הנה, בגלל שהרבצת לבחור עד מוות ובגלל זה הכנפיים שלך רצו לפרוץ, אתה זוכר את כל זה? אתה זוכר את זה טוב?".
היא שאלה ואדם היה מבולבל והאמת שגם אני.
"תן לי לספר לך יקירי שאותה חברה שהכרת שם זאת אמיליה היקרה שלנו אותו בחור שהרבצת לו עד מוות טוב בהחלט הרבצת אבל לא הרגת אותו כי עובדה שג'ון עדיין כאן", היא אמרה וצמרמורת עברה בגופי.
"שלחו את ג'ון שיבדוק אותך אם אתה אכן אחד מאתנו ואיך אפשר להכניס אותך הנה אבל כשהוא הגיע אלייך הוא התאהב באמיליה ובאותה מסיבה כשהוא ניגש לדבר איתה, אתה תקפת אותו והוא התעצבן כל כך שהוא החליט למחוק לך את הזיכרון שלא תדע שהיא הייתה שלך ומאוחר יותר הוא מחק גם את הזיכרון שלך אמיליה יקירתי", היא הביטה בי וצחקה.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
