השמש של הבוקר סינרה את עיניי ישבתי במגרש החניה חיכיתי לג'ון, חיכיתי לראות אם הוא באמת יעשה את זה או שאחי פשוט שיקר אבל עם אותה מחשבה שער הברזל מאחוריי נפתח.
קמתי לאט והסתובבתי לאחור ג'ון עמד שם עם תיק גב גדול על גבו, אחי לא שיקר.
ג'ון באמת הולך מכאן אני לא יכולה להאמין לזה.
"ילדה מה את עושה כאן?", הוא שאל בחצי חיוך כשהבחין בי הוא התקרב אליי לאט ואני נשמתי עמוק לא ידעתי אפילו איפה להתחיל.
"באמת התכוונת לעזוב מבלי להגיד לי שלום?", הסתכלתי עליו בכעס הייתי פגועה ממנו אחרי כל מה שקרה הוא פשוט משאיר אותי כאן ככה והולך?
"אני לא חשבתי שתרצי לראות אותי אז רציתי לכתוב לך מכתב מרגש שיגרום לך לסלוח לי כשאני כבר רחוק מכאן", הוא העביר ידו בשערו השחור כפחם שכל כך אהבתי מעל עניו הירוקות ומהפנטות, הקעקועים שלו בצבצו להם מתחת לחולצה שהבליטה את השרירים שלו.
"אני הייתי שורפת את המכתב לפני שהייתי פותחת אותו בכלל", אמרתי בכעס התכוונתי לכל מילה אבל הוא רק צחק, "כן האמת שזה נשמע מתאים לך לעשות דבר כזה".
ג'ון התקרב אליי צמוד ניסיתי לדחוף אותו אבל הוא תפס בי חזק וחיבק אותי מוחץ אותי בין ידיו השריריות חיבקתי אותו חזק הנחתי את הראש שלי על החזה שלו נשמתי את הריח שלו.
"ג'ון בבקשה אל תשאיר אותי כאן לבד אני לא יכולה להיות כאן אחרי כל מה שקרה", אמרתי לו בשקט מנסה שלא לבכות.
ג'ון התרחק ממני רק קצת כדי להסתכל על פני, "אני לא יכול להישאר ילדה אבל את יכולה לבוא איתי", הוא אמר ברצינות ואני צחקתי צחוק מופתע ומבולבל.
"על מה אתה מדבר לבוא אתך לאן?".
"לאן שנרצה, ליה מה מחזיק אותך כאן?", הוא שאל והתקדם לעבר האופנוע שלו במגרש החניה הוא התיישב על האופנוע והרים עניו הירוקות אליי כשהוא נושך את שפתיו.
"תראי אני יודע שפגעתי בך אבל זה לא היה בכוונה אני בחיים אבל בחיים לא אפגע בך בכוונה, אני בסך הכול רציתי שתהיה שלי אז נלחמתי עלייך, את מבינה את זה נכון?".
לא ידעתי אם להאמין לו, לא אחרי שמחק לי את הזיכרון ולקח אותי מאדם אבל הוא עשה את זה כי הוא רצה אותי, ואני מודה, סוף סוף אני מוכנה להודות שאני רוצה אותו.
"מה את אומרת ילדה בא לך הרפתקה?", הוא שאל בחיוך כשהוא מתניע את האופנוע.
"ופשוט לעזוב כאן את אחי את לב ודן ואדם?", אני לא יכולה פשוט לברוח להם.
ג'ון חייך חיוך מכל הלב, "אף אחד מהם לא צריך להדאיג אותך ילדה ואת יודעת למה?".
"למה?", שאלתי והוא שלח את ידו לעברי.
"כי מההתחלה את היית שייכת לי".
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
