התהלכתי ביער שסמוך לבית הספר יחפה המקום היה חשוך וקפוא שום כוכב לא האיר בשמיים שמעתי רעש מאחוריי הסתובבתי וראיתי מולי דמות, "ג'ון", קראתי אבל הוא לא ענה הדמות נעלמה והופיעה במהירות במקום אחר, "אדם", קראתי אבל שוב אותה דמות לא ענתה לפתע היא רצה אליי במהירות התכופפתי ועצמתי את עיניי לפני שפגעה בי.
התעוררתי מבהלה ראיתי את אותה דמות מולי, שפשפשתי עיניי חזק ופתחתי אותם שוב במהירות.
לא היה אף אחד בחדר חוץ מלב שישנה.
אני שונאת את הסיוט הזה, הזעתי מהאדרנלין שהציף אותי אין טעם לחזור לישון גם ככה עוד חצי שעה קמים ללימודים.
אני לא מאמינה שאני חוזרת ללמוד כאילו כלום לא קרה.
קמתי למקלחת אולי היא תעורר אותי תרגיע אותי קצת, שטפתי את גופי במים קרים אבל גם זה לא עזר שיצאתי מהמקלחת לב כבר התעוררה.
"בוקר טוב התעוררת מוקדם", היא הסתכלה עליי בחיוך מחכה לשמוע תשובה אבל לא רציתי לספר לה את הסיבה, "כן סתם מוזר לי לחזור ללימודים".
"מוזר שהצלחת לפספס כל הרבה ימים מבלי לחטוף על זה כלום", לב אמרה וצחקה, האמת שהיא צודקת.
התארגנו כמו כל בוקר אני חושבת שזה טוב בשבילי לחזור לשגרה, אבל עם אותה מחשבה דפיקה נשמעה על הדלת.
"כן", לב קראה והדלת נפתחה רון עמד כשם שמאחוריו התחבאה לה בחורה צעירה בעלת נמשים ושיער בלונדיני שהגיע לה עד לכתפיים.
"תכירו זאת השותפה החדשה שלכן, נטלי", הוא אמר והיא פסעה פנימה בבישנות.
"אני לב וזאת אמיליה", לב לחצה את ידיה.
"לב תלווה אותך ותסביר לך על המקום", רון אמר ויצא מהחדר.
צחקתי לעצמי שגרה זאת כבר לא תהיה, מוזר לי שאותה בחורה פשוט נכנסה הנה בקלות שכזאת כשעליי השגיחו מיליון עיניים.
"אני לא מאמינה שהתקבלתי ללמוד כאן", נטלי אמרה בהתרגשות, טוב עכשיו מובן למה לא משגיחים עלייה.
כמה סיפורי כיסוי יש למקום המפגר הזה?
"זאת חוויה את תראי ואם תצטרכי משהו אני וליה כאן בשבילך", לב תמיד הייתה נחמדה גם אליי כשהגעתי הנה.
"את מוכנה?", היא פנתה אליי קמתי מהמיטה והרמתי את תיק הגב שלי, "בואי נטלי הולכים לאכול".
יצאנו שלושתנו מהחדר נטלי נדחפה בנינו ולא הפסיקה לקשקש על כמה שהיא מתרגשת.
אדם ודן חיכו לנו מחוץ לחדר אוכל, זה גרם לי לחייך הרבה זמן שזה לא קרה.
"ומי שני האלה?" נטלי שאלה ולב צחקה, "נטלי תכירי זה החבר שלי דן", לב הציגה בניהם.
"ואתה?", היא פנתה אל אדם בחיוך ערמומי שאני מודה שגרם לי לקנא קצת, "אדם", הוא הציג את עצמו ולחץ לה את היד בחיוך מפלרטט שעצבן אותי יותר.
"ואתם ביחד?", היא הסתכלה עליי ועל אדם הייתי נבוכה לא ממש יצאנו לנו לברר את העיניים בנינו.
לפני שירו בו נפרדנו אבל מאז קרו כמה דברים ואני מאמינה שאדם רוצה שנחזור אבל זה מתאים? אני לא יודעת אם זה בכלל ימשיך לעבוד בנינו ו ..
"ליה לא שמעת? נטלי כאן היא שאלה אותך משהו", אדם הפיל את זה עליי בחיוך ערמומי.
"אתם לא רעבים?", שאלתי אותם מתחמקת מלענות לנטלי שנצמדה לאדם, "אז מה הכי טעים כאן?".
אני לא מחבבת את הבחורה הזאת שתשמור את הידיים לעצמה ומהר!
אדם הסתכל לאחור עליי בעודנו מתקדמים הוא ראה את המבט שתקעתי בנטלי וחיוך.
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
