זה כבר היום השלישי שאני מתחמקת מהבנות בחדר והולכת ישר מגיעה למרפאה, "בבקשה מיה תני לי עוד יום חופש אחד", ניסיתי לחייך אליה אבל היא לבשה מבט קשוח.
"לבית הספר מיד הפסדת יותר מידי", היא אמרה.
"כל השנה פספסתי יותר מידי אני כבר לא אסיים את שנת הלימודים הזאת", צחקתי אבל היה בזה טיפה של אמת ועצב, לא ככה הייתי אמורה להעביר את שנת הלימודים שלי.
"לכי תהיה תלמידה רגילה כמו כולם תלמדי טוב ושבוע הבא ניסע לרופא", היא אמרה.
"טוב", קמתי בחוסר חשק והתקדמתי ליציאה הסתובבתי לרגע לאחור לפני שיצאתי מהמרפאה הסתכלתי על מיה, "תודה על הכול", היא חייכה אליי ויצאתי לכיוון בית הספר.
לא היה לי כוח לאף אחד שם לא בא לי על השיעורים המשעממים האלה ואני לא יודעת מה אספר לבר ונטלי.
הייתי שקועה במחשבות שלי בלי סוף התקדמתי במסדרון חושבת עד שיד משכה אותי לאחת הכיתות הריקות נבהלתי בטירוף עד שראיתי את אדם, "אדם דביל הבהלת אותי", כעסתי עליו והוא חייך.
"סליחה רק רציתי לדבר אתך לבד נעלמת לי ביומיים האחרונים רציתי לבוא אבל לב אמרה שאת ממש חולה", הוא אמר בחיוך מתוק השפלתי מבטי, "כן הרגשתי נורא".
"את בסדר עכשיו?", הוא התקרב אליי קרוב חיבק אותי, הנחתי את ידי עליו אבל לא חיבקתי אותו בחזרה הרגשתי לא בסדר שאני מסתירה את זה ממנו.
אם רק לרגע הוא ידע על ג'ון שיש סיכוי שזה ממנו זה יהרוס הכול, אדם התרחק טיפה מהחיבוק והתקרב לשפתיי הוזזתי את פני הצידה.
"מה יש?", הוא שאל בדאגה, "אני לא רוצה להדביק אותך אני עדיין לא מרגישה טוב", ליטפתי את פניו.
"תני לי לבוא לטפל בך לפחות אחרי הלימודים?", הוא שאל אין לי איך להתחמק מזה חייכתי אליו והוא חבק אותי שוב חזק.
אדם בא אליי לחדר אחרי הלימודים ישבתי בחיקו על המיטה שלי הנחתי עליו את ראשי והוא ליטף את שערי, "את שקטה זה לא אופייני לך", אדם אמר בדאגה.
"יש כמה דברים שמדאיגים אותי", הרבה דברים אם להודות על האמת.
"למה את דואגת את מוקפת חברים יש לך מלווה חזק ואני כאן אתך", הוא חייך את החיוך עם הגומה איך אני יכולה לספר לו? זה ישבור אותו.
לבשתי חיוך מזויף נישקתי את אדם והוא אותי נשיקה ארוכה וכואבת הוא נישכב מעליי משך חולצתי תפסתי בידו עצרתי אותו, "אני עדיין לא מרגישה טוב".
"בסדר", הוא אמר והתיישב משך אותי אליו, "את רוצה שאביא לנו משהו לאכול?", הוא שאל.
"אשמח לא אכלתי נורמלי כבר יומיים", נשקתי אותו נשיקה קצרה והוא יצא מהחדר.
אדם כל כך מקסים ודואג לי, נפלתי לאחור בחוזקה על המיטה.
מישהו יכול להרוג אותי בבקשה?
דפיקה נשמעה על הדלת, אדם הרגע הלך כבר הוא חזר ולמה הוא דופק ולא נכנס פשוט? נגשתי אל הדלת פתחתי אותה אבל לא עמד אף אחד בפתח.
התכוונתי לסגור את הדלת אבל אז הבחנתי בפתק קטן על הרצפה התכופפתי להרים אותו השם שלי הופיע עליו נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת במהירות.
פתחתי את הפתק והלב שלי החסיר פעימה.
'אני יודע את הסוד שלך'
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
