אני וג'ון התעוררנו בבהלה ממשמע דפיקות פראיות על הדלת, "פתח את הדלת בן זונה", זה היה אדם הוא דפק שוב ושוב על הדלת בחוזקה.
ג'ון סימן לי להיכנס לשירותים נכנסתי וסגרתי את הדלת השארתי רק חריץ קטן שיאפשר לי לראות אותם וג'ון ניגש אל דלת החדר.
"מה אתה רוצה?", ג'ון שאל ואדם ניסה לעקוף אותו אל תוך החדר אבל ג'ון חסם לו את הדרך, "אני יודע שהיא כאן אני צריך לדבר אתה".
מה הוא רוצה ממני? זה הוא שנישק מישהי אחרת.
"החברה הקטנה שלך לא כאן", ג'ון אמר באדישות שחרפנה את אדם, "אל תשקר לי! איפה היא?", בחיים לא ראיתי אותו ככה.
קים לפתע הגיע מאחוריה אדם, "אדם מה זה הצעקות האלה?", היא שאלה בחטטנות.
"אני צריך לדבר עם ליה".
"אדם היא לא כאן, אני מבטיחה לך שאם אראה אותה אגיד לך", קים הרגיעה אותו והוא הלך בכעס.
ג'ון התיישב בכבדות על המיטה וקים נכנסה סגרה את הדלת וצחקה, "עד מתי תמשיך להסתבך עם הילדה הקטנה הזאת?", היא שאלה והתיישבה על ג'ון בפיסוק רגליים.
"קים לא עכשיו".
"למה לא?", היא שאלה בחיוך ערמומי והתחילה לנשק את צווארו של ג'ון, "מספיק", ג'ון צעק עליה והוריד אותה ממנו בכוח.
קים צחקה בקול, "היא לעולם לא תוכל לתת לך מה שאני יכולה", היא יצאה מהחדר בטריקת דלת.
קים יודעת עליי? יש מצב שכל הזמן הזה .. ג'ון, הוא באמת רצה אותי?
פתחתי את הדלת קצת והצצתי החוצה הסתכלתי על ג'ון הוא חייך חיוך קטן, "את רעבה?".
*
חיכיתי לג'ון בחדר שלו כשאני עדיין חצי ערומה מחטטת לו בדברים, ג'ון נכנס לחדר ששני שקיות בידו, "הבאתי לך גם בגדים".
הוא הניח את השקית על המיטה לבשתי תחתונים שהיו שם ומכנס ג'ינס קצר, את החולצה של ג'ון השארתי עליי.
ג'ון הביא קופסאות מחדר האוכל התיישבתי על קצה המיטה שלו בשילוב רגליים פתחתי אחת והתחלתי לאכול אבל ג'ון לא אכל כלל, "אתה נראה מודאג".
ג'ון התנשם בכבדות, "המנהלת היא נתנה לכל האירוע הזה לעבור בשקט".
אני לא מבינה למה הוא מודאג מזה הרי התחמקנו מעונש, "אז אנחנו לא צריכים לדאוג".
"דווקא בגלל זה אני דואג", הוא אמר, "לא מצאת כלום בספרייה שלה?", שאלתי והוא הרים את העיניים הירוקות שלו אליי, "לא אני מצטער".
הנחתי את הקופסה על השידה בצד, ג'ון לפתע קם ממקומו והתיישב על הברכיים שלו מולי הוא תפס את האגן שלי מושך אותי צמוד אליו מנשק אותי בפתאומיות נשיקה ארוכה אבל לא של עונג, אלא של כאב, של פרידה.
ג'ון נשען לאחור אותו מבט לא עזב אותו, "אתה עדיין מודאג".
"רציתי נשיקה אחרונה לפני שאני מספר לך את האמת", הוא חיוך בעצבות ואני זזתי באי נוחות.
"כשיצאתי להביא בגדים מהחדר שלך נתקלתי בלב היא סיפרה לי שבר עזבה את החדר בגלל שהיא מפחדת שתעשי לה משהו, לב סיפרה לי שבר קנאה בך על שהיית עם אדם אז היא לקחה את אחת הנוצות של קים והשתמשה בה על אדם".
נזכרתי לרגע שהנוצות של קים יכולות לשלוט ברגשות, "אז אדם לא?", התחלתי לגמגם והלב שלי התכווץ, קמתי במהירות לכיוון הדלת.
"אמיליה", ג'ון תפס בידי הסתכלתי עליו על המבט הכואב שלו אבל לא יכולתי להישאר.
"אני מצטערת, אני לא יכולה".
YOU ARE READING
שייכת לי - בני הנפילים 1
Fantasy"ג'ון אני יודעת שאתה דואג ובגלל זה ביקשתי ממנה שתצטרף אלינו, אנחנו רק נלווה את בן אני לא מפחדת מהסיכונים". הנחתי ידי על החזה שלו בעדינות מרגישה את הלב שלו פועם ואת החזה שלו עולה ויורד עם כל נשימה. "אני כן מפחד מהסיכונים! את יודעת מה עבר עליי כשבן יר...
