ישבתי ליד השער חיכיתי בעצמי לשליח עם התוצאות, אם מישהו כאן יודע שאני בהריון ויודע שנסעתי לבדיקות הוא וודאי ידע גם להגיע לתוצאות.
אני חייבת להשיג אותן לפניו! ישבתי מול השער בלחץ, הגוף שלי היה דרוך הרגל לא הפסיקה לקפוץ בעצבנות.
אני לא מאמינה שאגלה מי האבא, איך אספר לו? לשניהם? יד הונחה על הכתף שלי הקפיצה אותי בבהלה.
"אני שעה קוראת לך לא שמעת אותי?", זאת הייתה נטלי, "הייתי שקועה במחשבות", שקרתי לה מפנה חזרה מבטי אל השער.
"למה את מחכה?", מה היא רוצה ממני אלוהים, "צריכה להגיע אליי חבילה חשובה מה את בדיוק עושה כאן?", שאלתי אותה בחשדנות.
"סתם יצאתי לסיבוב", היא התעצבנה אליי כאילו זה היה צריך להיות מובן מאליו, "אחלה", שוב החזרתי מבטי ממנה לשער.
"את נראית לחוצה תדעי שזה לא בריא", היא זרקה לאוויר והתרחקה שתלך תציק לג'ון שיצטער שלקח אותה כחניכה.
קטנוע הופיע לפתע מול השער רצתי אליו במהירות השליח הוריד את הקסדה וחייך לעברי.
"זה בשבילך?", הוא שאלה שמכתב גדול בידו ועליו הלוגו של המרפאה בה הייתי, "כן תודה רבה", מיהרתי לקחת ממנו את המכתב וחזרתי לחדר במהירות רק מחכה לברר מי זה האבא.
הגעתי לחדר פתחתי את הדלת ונבהלתי בטירוף מישהו עמד באמצע החדר רק שהוא הסתובב אליי ראיתי אותו.
"אדם מה אתה עושה כאן הבהלת אותי", כעסתי עליו שוכחת מהמכתב בידי.
"מה זה?", הוא הצביע על המכתב.
"סתם טפסים מהבית אני עוזרת לאימא שלי במשהו", לא הצלחתי לחשוב על שקר טוב יותר הכנסתי את הטפסים במהירות לארון שלי מתפללת שהוא יתעלם מהמכתב הזה.
הסתובבתי אליו והוא החזיק בידו קופסת תכשיטים קטנה הסתכלתי על אדם בהפתעה והוא חייך את החיוך עם הגומה מתחת לשער החום והמלא שלו.
"מתנה בשבילך", הוא אמר ולא יכולתי שלא לחייך, "לכבוד מה?".
"היום לפני חצי שנה התנשקנו לראשונה על החוף", אדם הסביר ואני הייתי בשוק שהוא זכר דבר כזה, "כבר עברה לה חצי שנה?".
"הספקנו בה הרבה לא?".
אם הוא מתכוון לזה שהגעתי לכאן גיליתי שיש כזה דבר שדים ומלאכים שכולנו ילדים שאבא שלהם נטש אותם, שהתאהבתי באדם ואז חשבתי שהוא בוגד בי התנשקתי עם ג'ון ירו בי ובאדם נסעתי לקצה השני של העלום לעזור לו שכבתי עם ג'ון חזרתי לאדם תקף אותי שד חלומות ואז גיליתי שיש סיכוי שנטלי היא אחותי ואני בהריון ולא יודעת ממי, אז כן הספקנו הרבה ..
אדם פתח את הקופסה הקטנה ובתוכה הייתה שרשרת כסופה שבקצה שלה אבן שחורה ועדינה זה היה מהמם זה היה בדיוק הטעם שלי.
"אדם זה יפיפייה", הסתכלתי עליו בפליאה זה היה נראה יקר, הוא הוציא את השרשרת מהקופסה ונעמד מאחורי הרמתי את שערי ואדם ענד לי אותה, "אהבת?".
"ברור היא מדהימה תודה", התקרבתי אל שפתיו ונשקתי אותו נשיקה ארוכה ומענגת אף פעם אף אחד לא עשה דבר כזה בשבילי.
"כדי שאלך לפני שנטלי תלשין למישהו שאני כאן, ניפגש יותר מאוחר?", הוא שאל מלטף את פניי.
"כמובן", נשקתי אותו נישקה קטנה והוא יצא מהחדר הרגשתי בעננים אדם מדהים כמעט ושכחתי מהמכתב.
נעלתי את הדלת אחרי אדם ופתחתי במהירות את המכתב הסתכלתי על התוצאות והמכתב נפל מידי.
אני יודעת.