נכנסנו לחופה עם השיר 'בראשית עולם', זה היה כל כך חלומי ומרגש!
כשאני צועדת לעברו אני עוצרת מביטה בו ומתפללת בעוד כשהוא מביט בי ברוך ובאהבה בוחן כל סנטימטר של צעד.
כשאני מגיעה לזרועותיו הוא לוחש ״איזה יפה את קים אני לא יכול״.
הרב מברך את כל הברכות. ״הרי את מקודשת לי, בטבעת זו כדת משה וישראל״ איך שהוא שבר את הכוס וענד לי את הטבעת השיר של ברונו מארס 24k התנגן וכולם התחילו לרקוד, זה היה מושלם!
הוא נישק אותי, הנשיקה הזאת הייתה מעורבת במליחות מהבכי שלי ומהדמעה הבודדה שלו.
אחרי אלף אנשים שבאו לאחל לפארקר מזל טוב נכנסנו לכניסה האחורית של החדר הכנות שלנו ואני נשארתי עם פארקר.
״תתכוננו הסלואו שלכם!״ מישהו נכנס אל החדר ויוצא.
לאחר מאתיים נשיקות שהוא נותן לי אני אומרת ״אני אוהבת אותך עוד מהרגע שראיתי אותך במסעדה״.
״אני אוהב אותך עוד מהרגע הראשון שראיתי אותך״ הוא אמר, צחקנו ונכנסנו לאולם כשאני מחבקת את גופו כשראשי מונח על חזהו.
אנחנו רוקדים סלואו כשבחור ובחורה שרים בצורה מושלמת את השיר all of me בצורה שקטה.
הוא תופס בידיי בתשוקתיות, מנשק אותן ושם אותן על הכתף שלו, אני מביטה בעיניו שמשדרות את כל מה שהייתי רוצה שישדר אליי,
את האהבה שלו אליי.
עשן סמיך ממלא את הרצפה ומגיע לי עד לברכיים, זה נראה מושלם עם התאורה המותאמת בגוונים סקסיים במיוחד לסלואו.
אני מביטה ברצפה, זה נראה כאלו אנחנו על ענן.
ואני באמת מרגישה בעננים...
אני מניחה את ראשי על חזהו של פארקר ועוצמת את עיניי, הוא מלטף את שיערי ואנשים סובבים לנו שזה אומר שגם פלאשים.
הוא מנשק לראשי ואני מרימה אותו, מביטה בעיניו ומביטה בבטני ואז בפארקר בחיוך.
״אני אוהב אותך קטנה שלי״ הוא לוחש לי ״אותך ואותו״.
ראיתי את ירדן מביטה בי מרחוק חייכתי והוצאתי לה לשון מרחוק כשראיתי שרקדה עם דרק.
אמרתי לה שזה יקרה בחתונה שלי, הם נפרדו בגלל ריב מטומטם.
היא חייכה וגילגלה עיניים.
לאחר מכן הייתה הפסקת אוכל קטנה וניגשו אלינו ירדן ודרק.
הם חיבקו אותנו ואיחלו לנו מזל טוב.
ירדן לקחה אותי לצד. ״את לא מבינה!״ היא אמרה והסתובבה אחורה.
״מה?״ שאלתי. ״פארקר הזמין 4 מאפיות שבסיכסוך, הם מפחדים לפתוח באש כי הם מפחדים מפארקר״ היא אומרת, אני צוחקת ומבינה שיש לה את המידע הזה מדרק.
״אני ממש לא ארקוד איתו קים את טועה ובגדול!״ אני מחקה את האופן והקול בו אמרה לי את המילים הללו לפני יומיים על הלרקוד עם דרק.
״חזרנו, הוא ביקש סליחה יפה!״ היא אמרה.
״אז מה אחותי... את אישה״ היא אמרה.
״אישה ואמא״ אני אומרת מתקנת אותה ״ושלא תעזי!״ אני מבינה שהיא כל כך קרובה לבכי לפי המבט שלה.
״אני לא יכולה שלא קים את כל כך גדלת!״ היא אמרה מחבקת אותי בחוזקה ״ובנוסף את כל כך מהממת!״ היא אומרת.
ליאב הצטרף אלינו כמובן עם כוס יין ביד, אני מביטה בו בשעשוע.
״הוא יודע?״ אני שואלת מתכוונת לחבר שלו.
״הוא יושב שם״ הוא מצביע לי על גבר שישב בשולחן ששמור לחברים שלי, הוא די ריק.
אני מסתכלת על החבר שלו, ממש חתיך.
״אומייגאד הוא ממש חתיך!״ אני אומרת בהתלהבות.
״שו חתיך? מי חתיך?״ אני שומעת את קולו של פארקר, אני מגלגלת עיניים בחיוך כשאני מביטה בירדן ובליאב, הם מתחפפים משם במהירות.
״סתם מישהו״ אני מסתובבת ופוגשת בפנים של פארקר די עצבניות.
״מה סתם? אני רוצה לדעת למי אישתי קוראת חתיך״ הוא אומר, קפאתי במקום כשקרא לי ככה.
״תגיד את זה שוב״ אני מבקשת מחבקת אותו.
״מה?״ הוא שואל מנשק את מצחי. ״מה שאמרת..את מי שאני בישבילך״ אני אומרת.
״אישתי?״ הוא לוחש לי לאוזניי, אני מתחפרת מתחת לבית השחי שלו מרגישה שלחיי בוערות.
״אז אני יכול לדעת למה אישתי קוראת לגבר אחר חתיך?״ הוא שאל, אני יכולה להרגיש את החיוך שלו המשפט הזה.
״אתה רואה את זה בשולחן מימין?״ אני שואלת, הוא מחפש עם עיניו את השולחן, המון אנשים שראו שמבטו של פארקר מונף אליהם נעצרו כאלו ראו רוח.
״זה הבלונדיני״ אני אומרת, הוא תופס אותו עם העיניים, מבטו מתקשח.
״נו מה איתו?״ הוא שאל, אני יכולה לשמוע את הקנאה שבקולו.
״אז הוא חתיך״ אני אומרת, הוא מביט בו בעצבים.
אם מבטים יכלו להרוג....
״את רואה את זאתי״ הוא אומר, מסובב את ראשו ומצביע על מישהי למעלה. ״מי?״ אני שואלת מזדקפת.
כל מה שאני רואה זה קיר שעליו מוקרן תמונות שלנו מהבוק, תמונות מושלמות!
״נו זאתי למעלה״ הוא אומר. ״נו פארקר אני לא רואה״ אני אומרת בעצבים, הוא צוחק על זה שאני עצבנית.
״זאתי עם השמלה הלבנה, שעומדת ליד עץ כזה״ הוא אומר מסובב את ראשו שוב לאחור ואז מסובב את ראשו אליי ומביט בי בשעשוע.
אני מביטה בה, טוב זאת אני זה התמונות שלנו שמוקרנות.
״נו מה איתה?״ אני שואלת בהתגרות, הוא מחייך.
״היא הכי יפה שיש ואני מציע לה להפסיק לדבר על בנים אחרים״ הוא לוחש, אני יכולה לחוש בעצבים שלו בחלק השני של המשפט.
״למה?״ אני שואלת, הוא מצמיד אותי אליו בגסות ולוחש לי ״כי היא אישתי״.
אני שוב מרגישה את לחיי בוערות.
הוא מנשק את לחיי ואני מתעצבנת על כך כי אני מבינה שהוא שם לב לזה גם מקודם והוא מתחיל לצחוק עליי.
״זה לא מצחיק!״ אני אומרת מסתירה את פניי.
לאחר מכן קמנו לריקודים לצלילי 24k.
כל פעם שהפזמון הגיע כל הסובבים אותנו, והיו הרבה סובבים כרכו את רגלם כשהכוסות שתייה שלהם בידיהם, כך שרק אני ופארקר עומדים.
הכול היה כל כך מושלם, וגיליתי דבר מושלם שמזכיר לי עד כמה אני שונאת את הבעיית שכחה שלי כי ביגללה אני לא זוכרת 80% מפארקר.
גיליתי שהוא יודע לרקוד ברייקדאנס, בצורה מאוד מושלמת וסקסית עם החליפה.
בסוף הערב ירדן ואני יוצאות להתיישב ליד מקום החופה בעוד שפארקר ודרק בפנים עם כמה אנשים מפחידים.
״קים?״ ירדן שואלת בעוד שאני בולסת את מנת הקינוח, אני מרימה את ראשי מהטרף שלי ולוטשת עיניים בה בשאלה.
היא מביטה בי כמנסה לומר משהו אך משהו עוצר אותה. ״א-לא משנה״ היא מוותרת.
אני מניחה את קערת מנת הגלידה שלי על השולחן ומביטה בה בהתרכזות ״מה?״ אני שואלת.
היא מרימה את עינייה מן השולחן ומביטה בי כמה דקות, אני מרימה גבה בשאלה.
״לא שאלת את פארקר למה לא ראית את ההורים שלו היום?״ היא שואלת, אני מורידה את הגבה ומבט של הלם עולה על פניי. אני מרגישה כאלו ירו בי ודקרו אותי מיליון פעם.
אני לא ראיתי את הוריו של פארקר בחתונה שלי.