פרק 14-מי אתה♡

26.7K 982 103
                                    

״תספר לי דברים עליך״ ביקשתי כשמזגתי לצלחת שלו פסטה ברוטב עגבניות וסלט עגבניות שהכנתי, הוצאתי בישבילי את כל המלפפונים כי אני לא אוהבת, הרגל של שנים.

הוא הביט בי עושה זאת, שתק ואכל מן מנת הפסטה שהגשתי לו.

אחרי חמש דקות של שתיקה הוא שאל ״מה את רוצה שאספר לך, פרינסס?״.

״מי אתה?, בן כמה אתה? דברים בסיסיים״ עניתי לשאלתו, הוא הביט בי לקח נשימה יכולתי להבחין בזאת מפני שהחזה שלו התנפח וירד.

״ג׳ייסון פארקר, 22 בזוגיות עם אנג׳לינה ג׳ולי״ אמר ברצינות.

״מצחיק מאוד פארקר נו באמת!״ הטחתי בו להפסיק להיות ציני.

״נכון, את יותר יפה מאנג׳לינה ג׳ולי״ אמר, השתתקתי.

כשהוא אמר שהוא מנהל זוגיות עם אנג'לינה ג׳ולי הוא התכוון אליי?

כי אם כן, חי בסרט...

היא יותר יפה.

״א-אממ..תאכל תאכל״ אמרתי וחזרתי להביט בצלחתי.

״טוב ג׳ולי״ אמר, פתאום פרצופי החליט לבגוד בי ולהעלות גוון אדום על לחיי.

״יפה לך סומק, ג׳ולי״ אמר.

״דיי״ סיננתי כשכולם אדומה.

״את בצבע של הפסטה!״ אמר באדישות ולא הפסקתי לצחוק, בטח אני ממש אדומה.

לאחר 20 דקות

עשיתי כלים, ניקיתי את המטבח ויצאתי לגינה ששם הוא ישב.

״שעה אתה מעשן״ סיננתי.

הוא הסתובב אליי בחן אותי והסתובב חזרה.

נעמדתי על ידו ונשענו על מעקה שהיה שם.

״אתה אוהב להביט בגינה שלך אה?״ שאלתי לאחר שתיקה ממושכת.

״לא, אני פשוט אוהב להיזכר בדברים שגרמו לי לאושר״ ענה בפשטות, אני חושבת שהיה כאב בדבריו.

״דברים כמו?״ שאלתי מביטה בפרופיל שלו.

שוב השתיקה המעצבנת שלו שררה.

לאחר חמש דקות טובות ותמימות בחן אותי וענה ״דברים״.

״אוקיי״ הבנתי שהנושא לא עושה לו טוב.

״תודה״ אמר, הסתכלתי אליו ״על מה?״ שאלתי.

״על שבאת״ ענה, הוא לא מסתכל עליי.

״בכיף״ אמרתי בחיוך, הוא לא חייך, הורדתי את חיוכי.

הבטתי בערוגת הפרחים לידנו.

לפתע הוא פצה את פיו ״מישהי מיוחדת שתלה את הפרחים״,
הבטתי בו ושאלתי ״מי זו?״.

הוא בחן אותי. ״מישהי״.

״מישהי..״ חזרתי על דבריו והבטתי בגינה הענקית שלו.

״אז היא עשתה טעות״ אמרתי מוצאת טעות מטופשת שהיא עשתה.

הוא גיחח ״איזה טעות?״.

״היא שתלה את הפרחים שפחות צריכים מים ליד הצינור ואת כל אלה שצריכים מים בכמויות בצד שאין צינור.״ עניתי לשאלתו.

״אל תדברי ככה פרינסס, היא אישה מיוחדת״ ביקש.

״האם אני יכולה לדעת מי זו אותה אישה מר בונד?״ שאלתי בערמומיות.

״כל חיי״ ענה בכאב מסתובב ומניח את שתי מרפקיו על המעקה.

״הייתה לך אהבה..כאלו אהבת מישהי?״ שאלתי, הרי הוא אחד של סטוצ׳ים לפי מה שהבנתי.

״עדיין״ ענה, הוא לא יצא איתי קשר עין, הוא הביט בכל דבר חוץ ממני. כנראה היא פגעה בו.

״וואלה״ אמרתי.

״לך..לך הייתה אהבה?״ שאל בוחן אותי בסקרנות.

״ממ..ל-לא״ הנדתי לשלילה, הוא שתק.

״את גרה עם החברה שלך הזאת?״ שאל ״ירדן קוראים לה?״.

״כן קוראים לה ירדן, והיא בת דודה שלי.״ עניתי בחיוך.

״וואלה?״ שאל, הוא לא היה נראה מופתע כלל. ״כן״ עניתי.

הייתה שתיקה של כמה דקות, הוא לא אוהב לדבר החרא היפה הזה..

הוא לא הפסיק להביט בי ״מה?״ שאלתי בחיוך.

״תשמעי פרינסס, את חייבת להפסיק לחייך״ אמר מסיר את עיניו ממני.

״למה?״ שאלתי, פשוט דה זה וו.

״כי את עושה לי את זה״ ענה ונכנס אל תוך הבית.

MY LORDWhere stories live. Discover now