פרק 7- הכחשות♡

30.4K 1.2K 277
                                    


נשכבנו על המיטה והבטנו אחד בעיניו של השני,
זה היה מדהים.

בחנתי את תווי הפנים שלו, בחנתי את עיניו היפות, את צורת שפתיו. פשוט התמכרתי.

חשבתי עליו, חשבתי על זה שאולי זה הוא?

הוא הראשון שלי, בחיים שלי לא רציתי שהראשון שלי יהיה סטוץ. ממש לא, אני ביכלל רציתי שהראשון שלי יהיה גבר טוב עם עבר טוב ולא אלף תיקים במשטרה ואת התואר של ה'עבריין הכי מבוקש'.

חשבתי על זה בעודי מתעמקת בעיניו, הוא ביכלל לא חושב על זה. בטח הוא מחשיב אותי כאחת מהנשים שלו.

רגע..

אני אחת מהנשים שלו, אני עוד אחת שהוא יכול לעשות עליה וי.

קמתי מהמיטה משתחררת מהאחיזה שלו, הוא נראה היה המום,
לבשתי את הבגדים שלי בחזרה.

יצאתי מהמשרד אוספת את החולצה שלי מהמדרגות בדרך למטה.

״קים״ הוא קרא לי מלמעלה, הרמתי את עיניו למעלה רואה אותו יורד בעודו לובש את חולצתו.

״אל״ ביקשתי.

״אבל תקשיב-״ קטעתי אותו ״זאת הייתה טעות! טעות ששנינו הולכים לשכוח״.

״קים-״ קטעתי אותו באומץ פעם נוספת ״טעות שנינו הולכים לשכוח!״.

״אל תקטעי אותי״ איים, הוא התקרב אליי, זה הפחיד אותי מאוד.

״ועכשיו תקשיבי-״ הוא נקטע על ידי צליל הפעמון של דלת המסעדה, זה היה דרק שנכנס.

״בוקר טוב קיסרי-״ הוא קטע את עצמו כשראה את פארקר.

״פארקר..מה מביא אותך לפה בשעות האלה? ואת״ הוא הצביע עלי ״למה את לא מגישה לו משהו?״ נזף בי.

כי אולי הגשתי לו את בתוליי? כמובן שאת התשובה הזאת אני שומרת לעצמי.

״לא תודה, היא הציעה לי״ אמר פארקר כשהוא נראה עצבני מזה שדרק היה חייב לבוא ולקטוע את השיחה שלנו.

מה שאני שמחתי שקרה.

״באת בשביל היהלום?״ דרק שאל.

״כן״ ענה פארקר לא מפסיק להביט בי, הוא תמיד עושה את זה כשאנחנו עם עוד מישהו.

״בוא״ אמר דרק מוביל אותו למעלה.

פארקר סידר את חולצתי, גיליתי שחצי מהחזה שלי היה בחוץ..

זה מסביר למה דרק הסתכל לשם פעם או פעמיים.

הוא השתיל לי נשיקה על הלחי ועלה למעלה.

נשארתי המומה, קפאתי עד שבאו אנשי צוות לקוחות ומילאו את המסעדה.

״מה תרצו להזמין?״ ניגשתי אל זוג צעיר.

״יש אפשרות פעמיים מנה עיקרית ויין?״ הגבר שאל.

״אוקיי עם ירקות?״ שאלתי, הם הינהנו לאישור.

נכנסתי עם הפתק למטבח ויצאתי ממנו.

יצאתי להפסקה, יצאתי מהמסעדה וישבתי בשולחנות שבחוץ מדליקה לי סיגריה.

התמכרתי לחרא הזה לפני שבוע.

בחנתי מרצדס בנז שחורה שחנתה מולי, מתוכה יצאו שני אנשים בחליפה.

לפתע מלא בנות ונשים רצו לעברי ורמסו אותי, לא הבנתי למה עד שהסתובבתי וגיליתי את פארקר יוצא מהמסעדה.

פתטיות.

הן צרחו לי באוזן ורצו אליו בעוד ששני הגברים בחליפה מכניסים אותו לרכב לא לפניי שלחש לאחד מהם באוזן משהו.

אותו אחד הסתובב והתקדם אליי.

״גברת אוארדין?״ שאל אותו אחד.

״בכבודה ובעצמה״ חיקיתי את פארקר.

״מר פארקר הורה עלי לעשות זאת״ אמר בעוד הוא מוציא את הסיגריה מפי ואת קופסאת הסיגריות מהשולחן מסתובב והולך לכיוון האוטו.

הלם.

MY LORDWhere stories live. Discover now