פרק 22- המסיבה♡

27.8K 962 88
                                    

*התמונה לא קשורה לפרק אבל אני עצובההההה שהם נפרדו*

לאחר מה שקרה ירדן גררה אותי אל תוך המסעדה. ״מה?״ שאלתי בעצבים כשהיא גוררת אותי בחוסר רחמים.

״מה זה היה שם?״ שאלה בהלם. ״כלום נו..ירדן זה כלום פשוט תני לי לצאת!״ ביקשתי כשאני מביטה אל מאחורי גבה, לכיוון פארקר.

״קים!״ היא הפצירה בי לספר, זייפתי מבט לא מובן, אך היא עמדה שם בעקשנות מחכה שאספר לה את ההתרחש.

״א-ירדן א-אני יודעת הכול!״ אמרתי. ״יודעת מה?״ היא זזה באי נוחות. ״אני יודעת שאיבדתי את הזיכרון״ הטלתי את הפצצה והיא בתגובה קפאה במקומה,עינייה נפתחו נראו כאלו הם עומדות לצאת ממקומן ושפתיה רעדו.

״א-א-את מה?״ גימגמה. ״ירדן אני יודעת שהייתי בתאונה הזאת וש..שרק אני ניצלתי אבל איבדתי את הזיכרון.״ הסברתי.

היא סיבבה את מבטה אל עבר פארקר, ליאו שלי.

״ואני יודעת שאני ופארקר היינו בזוגיות.״ לחשתי, היא מיד הסתובבה.

״ו-ונזכרת בהכול?״ שאלה בשביב של תקווה. ״לא ממש, לוקח לי זמן לקלוט דברים מהעבר.״ עניתי.

״אמרתי לו! אמרתי לו שאם הוא יופיע שוב בחייך הכול ישתנה ותיזכרי בהכול!״ היא חיבקה אותי בהתרגשות עזה.

״הייתם בקשר?״ שאלתי בפליאה ״כל השנים האלה הוא לא הפסיק לדאוג לך קים, זה היה ממש ממש מעצבן שבכול לילה או אני או אמא שלי צריכות לקבל טלפון ממנו, הוא דאג לשלוח לנו המון כסף! הוא לא הרפה מאיתנו.״ אמרה.

״והכסף של המגמת ריקוד שלך, הוא מימן אותם.״ אמר ״וביום הזה ששברת את הרגל בפארק ליד הבית? הוא מימן את ההוצאות לבית החולים.״ אמרה ״הוא ישב איתך שם כשישנת וכשהתעוררת הוא נעלם כלא היה.״ אמרה.

הייתי בהלם, הוא באמת עשה את כול זה בשבילי?

״והוא עשה הרבה יותר ממה שאני מספרת לך קים, תמיד איחלתי שיהיה לי מישהו כמוהו, ועכשיו יש לי את דרק״ אמרה בחיוך.

״מי זו השירה הזו?״ שאלתי בהתעניינות ובעצבים כשאני מביטה בהם מדברים, צוחקים והיא מנשקת אותו.

״חשבתי שאת יודעת״ אמרה בבילבול. ״אני זוכרת דברים במטושטש, אני זוכרת פרצופים״ הסברתי.

״אוקיי...אז ככה..״ היא הכינה את עצמה ״היא האקסית של פארקר, בואי נגיד שאת לא היי-שאת לא אוהבת אותה״ שינתה מפועל עבר להווה, אהבתי את זה כי היא הבינה שאני חזרתי לעצמי.

״את והיא עברתם שנים מטלטלים, היא ניסתה לסכסך בינך לבין פארקר. היא הייתה החברה שלו לפנייך, עד שאת הופעת בחייו הוא התאהב בך והעלים אותה מחייו. קים הוא אהב ומאוהב בך מעל הגג״ אמרה.

הבטתי בהם, בפארקר שלי ובזונה שלידו. עיקצוץ הורגש בבטני כשראיתי שהוא מביט בי בעוד היא מנסה לגנוב את תשומת ליבו, הוא לא נתן לה.

אז הבנתי שהוא שלי, רק אז.

״בואי נשתה משהו״ הציעה ירדן, היא לא רוצה שאראה אותם יחד. ״אוקיי״ עניתי בחיוך מאולץ.

״קים, פליז החיוכים המאולצים שלך. לא עליי״ אמרה, צחקתי.

התקדמנו אל עבר הבר והזמנו וודקה מהברמן.

יצאנו לבחוץ למקום שבו התיישבנו בהתחלה, רק שהפעם ירדן גררה כיסא והושיבה אותי.

וזה בשביל שגבי יהיה מופנה אל פארקר ושירה, בכדי שלא אראה אותם. פארקר לא הבחין בנו.

היא התיישבה מולי ונתנה לי דיווחים עליהם.

״הוא מחפש עם העיניים שלו אותך״ אמרה כשהיא לא מפסיקה לצחוק. חייכתי ואני לא יודעת למה.

חיוכה התחלף במבט מוזר, היא הסתכלה אל מאחוריי.

״אנ-אני הולכת להביא לי עוד מהמשקה המושלם בצורה מוזרה הזה.״ מילמלה ונעלמה כלא הייתה.

נשארתי לבדי, לגמתי מן המשקה הזה.

המשקה החרא הזה שלא משתווה למיקס של פארקר.

שמעתי מאחוריי צעדים, הכנתי את עצמי לחפירות של ירדן רך שמעתי את הקול שלו ״למה את שותה את החרא הזה, אישה?״.

MY LORDWhere stories live. Discover now