פרק 96-רגשות♡

18.6K 759 208
                                    

*הודעה- הסיפור יגמר בסביבות פרק 100.

לאחר יום

נודע לי שהלילה הזה פארקר ישן אצל ירדן ודרק אבל עיניין אותי איפה ישן בלילה הקודם שאמר לי שלא מתכוון לומר לי היכן היה.

דפקו בדלת וקמתי לפתוח כשרוי ישן עליי, פתחתי את הדלת פוגשת בבעלי.

זה היה רגע כזה שבחנו אחד את השני ואז הסתובבתי עם גבי אליו.

עליתי למעלה להניח את רוי לישון וירדתי למטה.

שכבתי על הספה והמשכתי את המרתון אנטומיה אבל כמובן שזה היה רק בהייה וחשיבה עליו.

״תסתכלי עליי בואי נשב ונדבר״ הוא מתיישב מולי בגבריות שתמיד אבל תמיד אפיינה אותו ״אמרנו שאין סודות״ הוא אומר.

״את מעוניינת להפסיק את הבולשיט הזה?״ הוא שואל והדמעות שהחזקתי התחילו לרדת.

אני מרגישה כל כך קטנה לידו.
״איזה בולשיט?״ אני שואלת, גם לי יש צד נכבד בריב הזה.

״בזין הזה, אל המצב שהגענו שבו שלושה ימים שאני מפחד לדבר לאישתי כי אני מפחד לאבד אותה ואת הילד שלי״ הוא אומר מביט בי.

פארקר מפחד?

״אני רוצה את האישה שלי קים, אני רוצה אותך״ הוא אומר.

״את יודעת למה הסתכלתי עליה?״ הוא שואל.
״למה?״ אני שואלת בוכה.

״קים היא הייתה החברה הכי טובה שלך בחטיבת ביניים, לא הסתכלתי על הגוף שלה הסתכלתי על הפרצוף שלה כי יש לה עליו כוויות אבל היא כיסתה אותן עם איפור״ הוא אומר ״אתן הייתן תמיד בריב ואז עברת בית ספר״.

״איך אני לא זוכרת?״ אני שואלת עם עיניים דומעות, נמאס לי מההרגשה הזאת.

אבל אז אני נזכרת, אני לא יכולה לזכור דבר שקרה למעלה משמונה שנים.

הוא מביט בי מבין שהבנתי. ״כל הריב הזה ביגלל שאני קנאית״ אני אומרת כועסת על עצמי.

״אם היית מסתכלת על גבר סביר להניח שהוא היה מת במקום״ הוא אומר, זה צובט את ליבי צביטה מהסוג הטוב הזה לדעת שהוא קנאי לי.

״מה עשית אתמול לפנות בוקר?״ אני שואלת.

הוא הבט בי ״הייתי נסער אז הלכת למקום שבו הכרתי אותך, לים, זה הרגיע אותי ואז חיכיתי לשעה שבע בבוקר כדי ללכת לבקר את ההורים שלך״ הוא אומר, איזה גבר יש לי.

MY LORDWhere stories live. Discover now