פרק 100-the end

32.7K 1K 542
                                    

לאחר חמש שנים

״פארקר״ אני קוראת בשמו בחיוך ומסמנת לו שישים לב אל נוי.

הוא מתקרב אליי מתנשף לאחר ששיחק כדורגל עם רוי ונוי לוקחת את כל ההצגה ומחבקת את הרגל של פארקר.

פארקר מת עליה, פשוט מת עליה.

״מטומטמת את מפריעה לי לנצח את אבא די כבר!״ רוי מתעצבן עליה, הוא בול כמו פארקר.

מתהלך בבית בלי חולצה, חושב שכל העולם שלו.

אבל אם יש דבר שהוא מפחד ממנו זה פארקר, עליי הוא לא שם.

זה פשוט כי אני לא מצליחה להיות רעה אליו, יש לו טוב יותר מידי.

״בוא לפה״ פארקר מורה על רוי, רוי ניגש אליו ופארקר מתכופף אליו.

״כמה פעמים אמרתי לך שלא מדברים ככה אל נשים?״ הוא שואל את רוי בעצבים.

״מאמי תהיה עדין״ אני אומרת לו באנגלית, הוא מביט בי ומהנהן.

״תבקש מנוי סליחה״ פארקר קובע. ״רגע ואם לא? אמא תחרים לי את הכדור כמו פעם שעברה?״ הוא שאל, הוא תחמן כמו פארקר.

״נראה לך כל עוד אבא פה אמא לא תגע בכדור הקדוש הזה״ פארקר אומר, כן..שחכתי לציין ששניהם תאומים בנפש.

הם מחשיבים דברים כמו כדורגל ונשים כקדוש. פארקר עזר לרוי להתחיל עם ילדה בכיתה שלו אתמול.

״מאמי אתה שובר לי את המילה!״ אני אומרת כשרוי ונוי רצים אחרי הכדור.

״ואני אשבור לך עוד דבר הערב״ הוא קורץ לי, הערב הילדים הולכים לבית של סבתא שלהם.

אמא של פארקר.

״את האף?״ אני שואלת. ״תרדי יותר למטה״ הוא אומר.

״את הצוואר?״ אני שואלת. ״דפדפי דפדפי למטה״ הוא אומר.

״כתפיים?״ אני שואלת, הוא נאנח בחיוך.

הוא מתקרב אל אוזני ״את הכוס הצר שלך״ הוא אומר, אני מכה אותו כי הוא יודע שהמילים הספציפיות האלה מביישות אותי.

אני מכה אותו והוא מתקפל על הרצפה.

אני מושיטה את ידי אל נוי ״נוי תעזרי לאמא להרביץ לאבא?״ אני שואלת, היא רצה ומתיישבת על גבו של פארקר וכך גם רוי.

מה שהפתיע אותי, כי רוי ופארקר כל הזמן ביחד ומגנים אחד על השני.

״רוי ככה אתה בוגד באבא?״ פארקר שואל, אנחנו כולם יושבים עליו. ״אתה לא ריחמת עליי בכדורגל היום!״ רוי רוטן.

MY LORDWhere stories live. Discover now