״בייבי״ אני נאנחת מביטה בשעון, השעה 3:00 לפנות בוקר.
״מאמי״ אני מטלטלת אותו. ״אה-מה מה?״ הוא קם משינה.
״תביא לי מים אני מפחדת מהחושך״ אני אומרת, הוא מביט בי במבט של 'כאלו באמת?'.
״נו פליז״ אני אומרת, הוא קם ברשלנות וכמעט נפל, טוב הוא מאוד מאוד עייף.
קמתי יחד איתו כדי לדאוג שלא ייפול או משהו, לקחתי את היד שלו ״פחדנית קטנטונת״ הוא אומר כורך את ידיו סביבי ומנשק את צווארי.
״רגע״ הוא אומר נכנס אל החדר של רוי בכדי לראות שהוא בסדר ואז יצא אליי.
לקחתי את ידו של פארקר, ירדנו לקומה הראשונה הוא הוביל אותי למטבח ומזג לי מים.
אני לוגמת את כל המים ״נשבע את חמודה ככה״ הוא מביט בי כאל ילדה קטנה שצמאה קשות למים.
אני מניחה את הכוס כל השיש ואנחנו חוזרים, היד שלו עוזבת את שלי והוא בורח ממני.
אני צוחקת אבל מפחדת, אני מסתובבת ומדמיינת צללים.
״בייבי תחזור״ אני אומרת בחיוך, הוא מטורף.
אני מסתובבת במקומיים ידיים מושטות כדי להיתקל בו או משהו.
״פארקר״ אני מיללת.
אני מרגישה משהו נוגע ברגלי ואני מתפתלת ומתביישת כשאני מבינה שדמיינתי ומרגישה דמעה זורמת מעיניי.
״פארקר אני כבר מפחדת״ אני אומרת, הידיים שלי נוגעות במשהו ואני מתקרבת אליו, זה הבטן שלו.
חיבקתי אותו חזק חזק. ״זה לא מצחיק אני פחדתי!״ אני מכה אותו,״סליחה אישה שלי״ הוא אומר מנשק את הידיים שלי.
״עכשיו אני ישאיר אותך לבד בחושך״ אני אומרת מנגבת את הדמעות ומתנתקת מידיו וכשאני באה לעלות במדרגות אני נתקפת פחד.
״פארקר פארקר איפה אתה?אני מתחרטת בבקשה בוא״ אני מיללת ולאחר כמה שניות מרגישה את חום גופו על שלי.
״בואי פחדנית״ הוא לוקח את היד שלי ומצמיד אותי אליו.
״תעיף את הידיים שלך משם״ אני צוחקת כשהוא מנצל את החושך ונוגע לי בחזה.
״תוכיחי שזה אני״ הוא אומר.
״אתה מעצבן!״ אני אומרת בחיוך.
״אני אוהב אותך״ הוא אומר.
״באמת?״ אני שואלת בקול שהוא מתחרמן ממנו.
הוא תופס את הישבן שלי בשתי ידיו ״את תגרמי לי לאנוס אותך בסוף״ הוא אומר מנשק את צווארי ואני נהנית מכל שנייה.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
