פרק 67- להתעורר בשמונה ל...♡

19.9K 876 209
                                    

אני מרגישה עיקצוץ באפי, אך לא מייחסת לזה חשיבות וממשיכה לישון.

העיקצוץ הזה לא פוסק אני נלחמת בעצמי בכדי לפקוח את עיניי אך אין בי כוחות, אתמול נרדמתי מאוחר.

העיקצוץ הזה שום הורגש באפי ושעון המעורר החל צילצל, זה אומר שעכשיו 8:00.

פקחתי את עיניי וסגרתי במהירות, אומייגאד.

אני מדמיינת?

אני פוקחת עין אחת בזהירות ורואה את כל החדר מלא בלונים, לבן ושקוף ומלא מתנות על מיטתי.

אני מזיזה את סרט הקשירה שמחובר לבלון שהציק לי באף.

אני קמה מן מיטתי והולכת בזהירות על כל מיליוני הבלונים שברצפה.

אני מצחצחת את שיניי ושוטפת את פניי.

״אומייגאד״ אני אומרת כשאני מביטה בהכול שוב, אני מתחילה לבכות.

אולי משום שמעולם לא זכיתי לכאלה הפתעות.

אני יוצאת מהחדר ונכנסת למעלית, אני מנסה למחות את הדמעות אך לא מצליחה ונשארת עם חיוך דבילי, הבטתי בשעון שבמעלית מגלה שעכשיו פאקינג שמונה בערב.

וואט?

המעלית נפתחת על קומה 1.

אני קופאת במקום ממה שאני רואה.

לא נכון.

אני לא מצליחה לראות שום דבר מההלם.

״אומייגאד״ אני ממלמלת מחזיקה את בטני.

כל מה שאני מצליחה לראות זהשלט ענקי שבו רשום 'MARRY ME?' מלא בלונים, מלא אנשים עם פלאש לכיווני.

ואת פארקר כורך ברך לפניי.

״ליאו״ אני לוחשת שזולגות לי דמעות.

״ג׳יזל התינשאי לי?״ הוא שואל.

כולם משתתקים.

אני מביטה בו, מנסה לעכל את הכול ולשחזר את כל הפעמים שהשתוקקתי שזה יגיע.

ובכן, תמיד רציתי שהרגע הזה יגיע.

והנה זה כאן.

אני מהנהנת ״כן״ אני לא מפסיקה להנהן, הוא עונד לי את הטבעת על היד ומרים אותי בפתאומיות ובזהירות על התינוק.

״מאמי״ הוא מחבק אותי כשרגליי באוויר, ידיו מלטפות את ראשי.

״אני אוהב אותך, אני אוהב אותך , אני אוהב אותך״ הוא אומר מנשק את שפתיי.

MY LORDWhere stories live. Discover now