ירדן ודרק הגיעו ויצאו מרכבים לכיווננו.
״פארקר?״ אני שואלת בבכי. ״אה יפה של אבא?״ הוא שואל מסתובב אליי.
״אני מפחדת עליו״ אני אומרת. ״מה אמרתי לך? אין לך סיבה לדאגה יפה שלי, אף אחד לא יגע בשערה מראשו״ הוא אומר בביטחון ובגבריות.
״מאיפה כל הביטחון הזה?״ אני שואלת מביטה בו, אפילו במצב כזה אני לא יכולה להתעלם מהמראה האלוהי שלו.
״הכל טוב״ הוא קורץ לי שם את ידו על המושב שלידו ״תביאי נשיקה״.
אני בוהה בו, מאיפה כל הביטחון הזה?
אני מתקרבת אליו ומנשקת את שפתיו. ״הכל בסדר״ הוא מניח את ידו על רגליי.
ירדן נכנסה לרכב והתיישבה לידי ״את בסדר?״ היא שאלה.
״כן היא בסדר״ פארקר אומר בשמי.
דרק פותח את הדלת של פארקר ופארקר יוצא.
״פתחי תחלון אני רוצה לשמוע מה הם אומרים״ אני אומרת לירדן, היא עושה כבקשתי ואני שומעת אותם מדברים.
״מה אתה הולך לעשות?״ שמענו את דרק שואל את פארקר.
״מה אתה חושב?״ פארקר שאל שאלה שהספקתי להכיר את פארקר ולדעת שלשאלה הזאת יש תשובה אחת, להרוג אותם.
״אתה יודע שאין מצב שבעולם שהם יהרגו אותו״ דרק אומר, איך הם כל כך בטוחים.
״אני יודע, אבל הם העיזו לחטוף אותו ולגרום לאישה שלי להוריד דמעות בגודל של הזין של סמן״ פארקר אומר.
״ויש לו זין בגודל הבניין הזה״ פארקר מצביע על בניין גדול שמולנו ״אם הוא העז להתעסק איתי״ את זה הוא אומר בעצבים, הוא נראה כל כך טוב ואני לא אתפלא אם אפילו ירדן תחשוב על כך בראשה.
כי מאז שדיברו היא נושכת את שפתיה כשהיא מביטה בו.
״אם זה מצריך ממני להרוג את הבן זונה הזה והעלק חיילים שלו בגלל הבן שלי אז אני אעשה את זה״ פארקר אומר בעצבים ״במילא אני חם עליהם כבר מהמקרה ההוא״.
אני מביטה בירדן, איזה מקרה?
היא מביטה בי, מושכת בכתף שלה ומסמנת לי לשתוק.
פארקר עושה את הסיבוב של הרכב כדי לבוא אליי והוא פותח את הדלת שלי.
הוא מדליק את הטלוויזיה שיש בראש המושב שמלפנים ובוחר לי את האנטומיה של גריי.
״אני רוצה את הבן שלי״ אני אומרת בבכי.
״יפה שלי דקה, דקה״ הוא אומר, אני מביטה בו חודלת מקולות הבכי.
הוא מסמן לירדן לצאת מהרכב והיא עושה זאת. ״את רוצה לשתף איתי פעולה?״ הוא שואל מנשק את הדמעות שלי.
״אני רוצה לבוא איתך!״ אני מתבכיינת. ״קים את רוצה לעזור לי?״ הוא שואל ברצינות.
״כן, אני רוצה להרוג אותם!״ אני אומרת.
״את תהרגי אותם״ פארקר אומר ״בזה שתשבי פה בשקט ולא תתני לבעל שלך לדאוג לך״ הוא אומר.
״מה הבעיה שאבוא איתך?״ אני שואלת כשהוא מנשק את הדמעות שלי.
״בייב, אני לא רוצה שתראי אותי עצבני יותר בחיים שלך״ הוא אומר.
״אבל אתה כל הזמן עצבני״ אני אומרת.
״את לא רוצה להיכנס איתי לבפנים ולראות איך אני הופך לחיה״ הוא אומר, אני מביטה בו.
״את יכולה לתת לי את השקט והידיעה שאת כאן מוגנת ולא איתי ורואה את כל הדברים שאני עושה?״ הוא שואל, אני מהנהנת באיטיות.
ירדן נכנסת לרכב. הוא מחבק ומנשק אותי ״אתן נשארות פה״ הוא קובע מנשק אותי ואז נועל את הרכב ואוטומטית החלונות הופכים לשחורים כך שאנחנו לא יכולות לראות מה הולך בחוץ.
זה נגד כדורים, פארקר הסביר לי פעם אחת.
ואני לא מפסיקה לחשוב מה הולך עם הבן שלי ולא מבינה למה כולם רגועים כאלו הכל בסדר.
״תנשמי הכל טוב״ היא מנסה להרגיע ולמחות את דמעותיי,
אני צריכה את פארקר כדי שינשק אותן.
״הילד שלי ירדן״ אני בוכה. ״הכל טוב, לא יקרה לו כלום אני מבטיחה״ אני אומרת ״אם יכול היה לקרות לו משהו פארקר-״
״הוא מה?״ אני שואלת מוחה את דמעותיי.
״הוא לא היה מדבר וצוחק כמו שהוא צחק מקודם״ היא אומרת ״הוא לא היה מדבר עם אף אחד עד שהוא היה הורג אחד אחד״.
אני מביטה בחלון השחור שלא מאפשר לי לראות דבר ותוהה בגורלו של הבן שלי.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
