מוקדם בבוקר הסתלקתי מביתו של פארקר והלכתי אל שלי בליווי השומרים המעצבנים של פארקר שהתעקשו ללוות אותי.
הגעתי הביתה והודתי אליהם, עליתי למעלה ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי צלצול טלפון בקע מין המיטה, התקדמתי אליה והרמתי את הטלפון.
היה רשום על הצג 'פארקר'.
״כן ליאו?״ שאלתי.
״איפה את? איך הלכת ומה את חושבת שאת הולכת מבלי ליידע אותי?״ שמעתי אותו צורח.
חייכתי, איזה כיף שהוא דואג לי ככה. ״אני בבית שלי, הלכתי עם השומרים המעצבנים שלך.״ אמרתי.
״כל הכבוד, כן אמרתי להם לדאוג לך תמיד״ אמר.
״טוב אז אני אדבר איתך עוד מעט״ אמרתי.
״למה עוד מעט?״ שאל בחשדנות. ״כי אני מכינה לי אוכל״ אני אומרת יודעת שאם אגיד לו שאני מתלבשת הוא יתחיל לחשוד.
״יאלה ביי יפה שלי״ הוא אמר וניתק, זרקתי את הפלאפון על המיטה בחזרה ופתחתי את הארון.
שמתי סט הלבשה תחתונה בצבע שחור ופיג׳מה ממש קצרה כי חם לי ממש.
לאחר שעתיים
ירדתי למטה והוצאתי לי גלידה מהמפשיר.
הדלקתי את הטלוויזיה ועשיתי מרתון 'משפחת קרדישאן'.
״את לא צריכה לראות את החרא הזה״ שמעתי את קולו מאחוריי.
קמתי לחבק אותו והוא הניח את ידיו על ישבני והרים אותי.
״מי קנה לך את המכנס הקצר הזה?״ שאל בעצבים.
״אם אני אגיד לך אתה מבטיח שלא תתעצבן?״ אני שואלת מרככת את עצביו.
״נו?״ הוא שואל.
״מממ...החבר הקודם שלי זה היה מזמן״ אני אומרת.
״מי זה? איך קוראים לו? ומאיפה הוא?״ הוא שואל.
אני משחררת את החיבוק שלי ממנו והולכת להתיישב על הספה בגילגול עיניים.
״קים רואים לך כל התחת בספר תורה״ הוא מתעצבן.
״שיראו לי את כל התחת מה אכפת לך?״ אני שואלת.
הוא בפתאומיות מרים אותי מהספה ועולה כשאני בזרועותיו במעלה המדרגות.
״נו פארקר!״ אני מתעצבנת.
״שקט!״ הוא משתיק אותי.
הוא נכנס אל תוך החדר זורק אותי על המיטה, אני באה לברוח דרך הדלת אך הוא סוגר את הדלת ונועל אותה.
הוא מתקרב אל הארון ובוחן את כולו, מוציא לי פיג׳מה פחות קצרה.
הוא מושך את רגליי בקלות לעברו ומוריד את מכנסיי ושם במקומם את מכנס הפיג׳מה שהוציא וכך גם עם החולצה.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
