פרק 94-השתיקה המסגירה♡

14.8K 735 150
                                    


נשארתי מתיישבת על המדרכה באוויר הקר שבקושי תפס את תשומת ליבי מאחר ופארקר הלך.

בהיתי בנקודה מסוימת וחשבתי על איך החיים שלי יראו בלעדיו, פשוטים וחסר עיניין.

קמתי מהמדרכה וצעדתי בשביל שכל כך הגעיל אותי כרגע אל תוך הבית.

סגרתי את הדלת ונעמדתי במקום, אם היו לי כוחות הייתי ודאי נמרחת במורד הדלת ובוכה.

זרקתי את הפלאפון על השידה שעליה פארקר מניח את הפלאפון שלו ועליתי במעלה המדרגות לקומה 3.

כל מדרגה הייתה נראית לי מאמץ אדיר, אני שונאת את המדרגות בבית הזה.

אני שונאת את כל הבית הזה.

נזכרתי שירדן ודרק ישנים בחדר האורחים ונרגעתי כשנכנסתי לחדרו של רוי וראיתי את פניו השלוות, מזכיר לי את פארקר כשהוא ישן.

יצאתי מהחדר של רוי ונכנסתי לחדר שלי ושל פארקר.

נכנסתי לחדר האמבטיה והתפשטתי, נכנסתי לאמבטיה ושחכתי לכמה דקות את הכל.

אני יוצאת מהמקלחת ומורחת קרמים בניחוח וניל קוקוס.
אני לובשת הלבשה תחתונה שחורה מתחרה ופיג׳מה קצרצרה.

נכנסתי לחדר ולא הצלחתי לישון אז הדלקתי טלויזיה וצפיתי בהאנטומיה של גריי כשכל משך הזמן אני בוהה בשחקנים וחושבת על פארקר ומבלי לשים לב יורדות לי דמעות.

הוא הבטיח שאני לא אשן איתו יותר, שזונות ישנו כאן במקומי.

ראיתי בטלויזיה שהשעה 4:00 לפנות בוקר ונרדמתי לאט לאט.

בוקר

קמתי בזרועותיו, בהתחלה נבהלתי אבל ניצלתי כל שנייה.

אני באה לקום אבל הוא מפעיל עליי כוח ומרתק אותי לצידו אני מסובבת את ראשי אליו ״תני לי שנייה איתך״ הוא אומר.

״איפה היית?״ עולות לי הדמעות.

הוא שותק ומסגיר את עצמו, אני מורידה את הטבעת שלי מהיד שלי וזורקת אותה על החזה שלו.

אני מעיפה את הידיים שלו ממני ״אתה אפס! אתה שקרן! אתה מנוול! אני שונאת אותך בן זונה! אני כל כך שונאת אותך! אני כל כך שונאת אותך שבאלי להרוג אותך אבל אני מפחדת להיכנס לכלא כי יש לי ילד מפאקינג גבר דוחה כמוך!״ אני צורחת עליו את נשמתי.

MY LORDWhere stories live. Discover now