״כי אני רוצה לשתות אותו״ אמרתי לא טורחת להסתכל לכיוונו, הוא ישב ישיבת צפרדע בצד שמאל שלי ובטח בוהה בי.
״אבל אני לא רוצה שתשתי אותו״ אמר חוטף לי את הכוס מהיד ומניח על שולחן קטן שהיה שם.
רק אז הרשתי לעצמי להביט בעינים שלו ״אתה לא אבא שלי, בסדר?״ שאלתי בארסיות.
״למה עצבן?״ שאל מלטף את רגלי החשופות ״ולמה השמלה הקצרה הזאת?״ התעצבן.
״לחזור על זה עוד הפעם? אתה לא אבא שלי״ אמרתי, שלא יתחיל לעצבן אותי עכשיו.
הוא הניח את ידו אל היריכיים שלו ״נו ברור שלא, שום אבא לא יכול לגרום לך את מה שאני גורם לך״ אמר, לא הבנתי למה התכוון עד שהבטתי בעורי הסמור.
״ואת מה שעשיתי לך מתחת לשולחן שם, מבינה ילדונת?״ שאל מביט בשפתיי.
גילגלתי עיניים זה הדבר היחיד שהצלחתי לעשות, אם לא הייתי עושה את זה סביר להניח שהייתי מחייכת בבישנות.
הבטתי בהכול חוץ ממנו.
״אל תגלגלי את העיניים שלך ג׳יזל, לא לי.״ הזהיר. ״עכשיו, מה מציק לך שאת כל כך תוקפנית שעד לפני שנייה גרמתי לך להנאה של החיים?״.
עיניי התחילו להעצב ממה שאני עומדת לומר ״ל-למה נתנת לה לשבת עליך ולנשק אותך?״ שאלתי בקנאה, עצבים ועצב בעיקר.
״הבייבי שלי קנאית?״ שאל כשהוא מוחה את דמעותיי.
אני משפילה את מבטי לעברו, להזכירכן הוא ישב על הרצפה בישיבת צפרדע מצד שמאל שלי.
״לא אתן לה יותר, אני מבטיח״ אמר חושב שזה מספק אותי הסליחה הזאת.
הוא שם את ידו על רגלי אך אני מעיפה אותה ומעזה להביט בעיניו.
הוא עצבני, אני יכולה לראות זאת בעיניו אבל אני יותר, הרצתי במוחי אותם מתנשקים.
הוא מניח שוב את ידו על רגלי, אני שוב מעיפה אותה באומץ רב.
״אני לא רוצה שתגע בי״ אמרתי קמה, הוא הושיב אותי במקומי בחזרה.
״ואם אני רוצה לגעת בך?״ שאל בשעשוע. ״אני לא צוחקת פארקר״ ניסיתי להישמע רצינית אבל דייאמ, אני רוצה אותו, את המגע שלו.
אבל נפגעתי, כי זה לא פייר שהוא משלה אותי ואז הולך לזונה הקטנה והמכוערת הזאת שלו שמתלבשת כמו זונה מפגרת ומטופשת.
פווו כמה שאני עצבנית.
״אני גם לא צוחק״ אמר באותה נימה.
״אני שונאת אותך״ התעצבנתי. ״לא מכיר מישהו שאוהב״ אמר, זה גרם לי לצחוק כל כך חזק ולאחר מכן לחזור לדמות העצבנית שלי.
הוא הביט בי ״איזה יפה את ינעל דינק״.
״לא אני לא ותפסיק לגעת בי!״ אמרתי, חשבתי על דרכים לברוח מהמקום הזה אבל ידעתי שברגע שאני יקום הוא ידביק אותי לכיסא בחזרה כפי שעשה לפני שנייה.
״מה הבעיות שלך, ילדונת?״ שאל בקול האכפתי והסמכותי הזה שלו שאני אוהבת לשמוע.
״הבעיות שלי הם ההנאה שלך עם השירה המפגרת שלך״ פלטתי בארסיות מבלי להתכוון אפילו. התפלאתי מעצמי לרגע.
״אה פרינסס, רציתי לשאול אותך שאלה לגביה. איך זכרת את השם שלה?״ שאל מניח את ידו על רגלי למרות כל הפעמים שאמרתי שלא יעשה זאת.
״איך אפשר לשכוח שם של זונה מטומטמת כמוה?״ שאלתי (ה.כ סורי לכול השירות, אני אישית שונאת מישהי בשם שירה)
״ווהו, קים אני לא מרשה לך לקלל ככה״ אמר מרגיע אותי.
״למה היא לא מקללת?״ שאלתי.
״היא לא את״ אמר, זה ריגש אותי. הבטתי בו.
״מה המשפט הזה ריגש אותך יעני?״ ציחקק, חזרתי לפוקר פייס שלי.
הלילה מישהו הולך להירצח.
״למה שאני יתרגש ממך?״ אמרתי מסדרת את ציפורניי מנסה שלא להיבלע ביופיו.
אני פוזלת לעברו ותופסת אותו מביט על גופי.
״באלך לישון אצלי היום?״ שאל אוחז ברגליי מה שאומר שזה מחרמן אותו.
כן!
״לא״ עניתי בחוסר התעניינות, כמובן שזייפתי זאת.
״טוב אני לא בדיוק שאלתי״ אמר. ״ואני לא בדיוק שואלת אותך״ החזרתי.
הוא חייך, יכולתי להרגיש זאת.
הוא נעמד, משך את ידי והתיישב על הכיסא במקומי ולאחר מכן הושיב אותי.
הכול קרה כל כך מהר בשביל שאסרב לכך, ועכשיו אני יושבת עליו כפי שהזונה הזאת עשתה.
״את ישנה אצלי היום״ קבע מאשר שאל כשהוא טומן את ראשו בצווארי ומחזיק אותי חזק בכדי שלא אסרב לכך.
פלטתי אנקה קטנה כשמצץ את צווארי, בתגובה הרגשתי את הבליטה שעליה אני יושבת גודלת פי שתיים.
״ירדן יודעת על זה״ אמרתי מתכוונת לקשר בינינו. ״שתדע מה אכפת לי״ אמר, אז הבנתי שלא היה אכפת לו שתדע ורק אני פחדתי שידעו מכך.
״אז היא יודעת שזיינתי אותך? ושהיום זאת תהיה הפעם השלישית?״ שאל מנשק את עצמות הלחיים שלי.
״תשתוק״ לחשתי מביטה לצדדים, כמובן שאין אף אחד אנחנו רחוקים מהשאר. ״ואתה יכול להמשיך לחלום.״
״החלום שלי עוד יתגשם״ אמר בקול גברי.
״לא הוא לא״ אמרתי, הוא הביט בשפתיי, הבטתי בשלו גם. הוא הבחין בזאת מה שגרם לי לביישנות.
״מה היית רוצה שיקרה עכשיו?״ שאל, קמתי ממנו כתשובה ונכנסתי אל תוך המסעדה מותירה אותו בבילבול.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
