״טוב פארקר זמני תם בחברתך״ אמרתי לו באדישות, כמובן שאני לא רוצה ללכת.
״איזה זמן ואיזה תם? תשארי לישון כאן גם הלילה!״ הוא קבע.
״יש לי עבודה, פארקר״ אמרתי כמובן מאליו. ״שוב זה? אמרתי לך שאני אדאג לך, סמכי עליי יפה שלי״ אמר נואש להישארות שלי כאן.
״לא! אתה יכול להסיע אותי הביתה?״ שאלתי, בבקשה תענה לא!
״לא נו מה הבעיות שלך להישאר כאן?״ שאל ״תסתכלי עליי כוסאמק!״ אמר כשהוא מחזיק את סנטרי בכוח כי לא הבטתי בו. ״אתה מכאיב לי בן זונה!״ פלטתי.
הוא דחף אותי אל המיטה. ״סעאמק!״ צעק.
נפגעתי ממנו, כל כך!
״שמרי על הפה שלך י-״ הוא עצר את עצמו. נאנקתי מהכאב ״י-מה?״ שאלתי כשעיניי מטושטשות, עמדתי לבכות.
״תסתמי ת׳פה שלך קים נשבע לך שאני לא ישלוט על עצמי!״ צעק.
קמתי מן המיטה. ״לאן זה?״ שאל עוצר אותי עם ידיו.
״אל תגע בי!״ אמרתי מרימה ידיים ויוצאת מהחדר בעצבים.
״בואי לפה קים!״ שמעתי אותו צועק מאחוריי, רצתי במדרגות ויצאתי מהבית.
״אל תתנו לה לצאת!״ הוא צעק מאחוריי אל עבר השומרים, הם חסמו לי את הגישה לשער למרות שהיה נעול. ״אל תגע בי!״ אמרתי מסתובבת אליו מקפלת את ידיי.
״את לא הולכת!״ הוא הרים את קולו. ״ככל שתתצעק עליי כך אני לא אשים על המילים שלך יותר!״ אמרתי.
״מה את אומרת בובה?״ שאל בקול שהטריף אותי כשהוא מלטף את לחיי.
״אל תגע בי ג׳ייסון!״ קראתי בשמו הפרטי. ״ג׳ייסון? לא שמעתי את השם הזה עשור!״ אמר.
״תמיד יש פעם נוספת״ אמרתי דוחפת אותו כשהוא מושך אותי אליו.
״ועכשיו ג׳ייסון אני לא צוחקת איתך, עזוב אותי!״ אמרתי. ״אז תני לי להסיע אותך.״ ביקש באדישות.
ממש לא.
רגע, פאקקקקק ירדן עובדת!
״אוקיי״ אמרתי נאנחת גילגלתי עיניים מאחוריו כשהוא התקדם אל עבר השער שנפתח אוטומטית.
נכנסנו לבנז השחור שלו, ריח וניל הורגש בחללי הרכב.
הוא חגר את חגורתו והביט בי. ״אל תתלהב אני פה כי ירדן עובדת״ אמרתי בזילזול. ״תשמרי על השפה שלך, סעאמק את הבן אדם היחידי שמטריף אותי ככה!״ הרים את קולו.
״כי אני הבן אדם היחיד שמעז לדבר אליך ככה, כולם שמוקים פחדנים!״ אמרתי בעצבים.
״לא, כי כולם מכבדים אותי, מה שאת לא!״ אמר עצבני, הבטתי בו רגע אני משגעת אותו?
חשבתי שרק אני יוצאת עצבנית מוות מהריבים האלה!
כל הנסיעה עברה בשקט, הוא הביט בי פה ושם אבל לא במבט שנעים להכיר בו, הוא היה עצבני.
נזכרתי שהוא לא יודע איפה אני גרה, הרי מעולם לא היה אצלי רציתי לומר לו אך בכל פעם שרציתי לומר לו נזכרתי שהוא עצבני עליי.
לאט לאט קלטתי שהוא יודע את הדרך לבית שלי כשראיתי את ההתחלה של השכונה, מוזר מאוד.
הגענו לבית שלי, שמעתי את קול נעילת הדלתות, בן זונה הוא נעל את כל הדלתות!
לא פצחתי בדיבור ישבתי חמש דקות ברכב כשהוא מביט בי, בוחן אותי, משתגע מזה שאני לא מביטה בו ואת זה הוא מבטא כשהוא מצקצק בלשונו וחובט במשהו.
״טוב נו תפתח!״ אמרתי בייאוש, הוא הסיר את מבטו ממני בעצבים והסיר את הנעילה. ״ביי גם לך״ שמעתי אותו צועק כשאני פוסעת אל תוך הבית.
עליתי לחדרי ונשכבתי על המיטה, התקרבתי אל החלון מגלה אותו עומד נשען על הרכב שלו כשבידו סיגרייה, מבטו ננעל על שלי כאלו ידע שאני אהיה שם ואסתכל עליו.
הוא התעסק בפלאפון שלו, סגרתי את הווילונות ובדיוק צליל הודעה ורטט בקע מהכיס שלי.
הוצאתי את האייפון שלי וראיתי שקיבלתי הודעה ממנו.
מאת:פארקר
ככה את רוצה? להיפרד?
לא עניתי, סיננתי.
הוא התקשר, סיננתי.
הוא התקשר עוד ועוד בשיחה השישית עניתי.
״כוסאמק ערס ינעל הסינונים האלה נשבע לך קים אני אעלה אלייך!״ שמעתי אותו נסער ״את באמת רוצה שזה יסתיים?״ התכוון אל מערכת היחסים שלנו.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
