פרק 19-עבודה♡

27K 905 40
                                    


״בבקשה תגידי לי שנזכרת״ מילמל קלושות כשהוא מעביר קובץ משיערי אל מאחורי אוזני.

״נזכרתי בייבי, זאת אני״ מילמלתי בהתרגשות.

״אני לא מאמין״ מילמל וחיבק אותי, שאפתי את ריחו הממכר.

״אני לא מאמין״ מלמל שוב כשהוא מחזק את החיבוק לא נותן לי לנשום.

״שששש״ הרגעתי אותו. ״אני אוהב אותך״ לחש לאוזניי.

״ידעתי שאנחנו יותר חזקים מהאיבוד זיכרון שלך ג׳יזל,
אני ידעתי שהרופא טעה כשאמר שזה לנצח״ אמר מתכוון לשכחה שלי.

הוא נישק את שפתיי בצמאה כאלו מעולם לא נישק אותן, כשהתנתקנו התקלחנו ושכבנו לישון כשהוא מצמיד אותי אליו מפחד שאברח.

בוקר

קמתי לבוקר מעייף במיוחד, ממצמצת את עיניי וקולטת שאני בחדרו של פארקר ופארקר שישן מולי.

פתאום החדר נראה לי כל כך מוכר, הרגשתי כאלו אני מכירה כל פיסה וחלק בבית הזה.

״בוקר טוב ליאו״ לחשתי בכדי לא להעיר אותו מכנה אותו בשמו האמצעי.

זה סוג של קטע אצלנו, תמיד היה...

פאק יש לי עבודה!

רצתי במהירות אל עבר האמבטיה עושה את אירגוני הבוקר שלי, מסרקת את שיערי וחוזרת אל בגדיי.

פתחתי את דלת הבית ורצתי הכי מהר שלי כשאני שולחת חיוך אל עבר השומרים.

המראה החיצוני של הבית שלו הרגיש כאלו הייתי פה הרבה לפני התאונה, ובאמת הייתי פה.

נזכרתי בהכול כשאני הולכת ומתקדמת נתקפתי בפלאשבק.

פלאשבק

״תן לי ללכת!״ אמרתי רותחת מזעם בעוד אני בורחת ממנו ״לך אליה!״ צעקתי.

״ג׳יזל תנמיכי את הקול״ ביקש בקול שפחדתי מהטון שלו.

נעצרתי והסתובבתי ״לא אני לא אנמיך את קולי? סבבה? ורוצה לשמוע עוד משהו?״ שאלתי באיום.

״מה?״ שאל מתקרב אליי, זה הדליק אותי כל כך.

״אני רוצה לגמור את זה איתך טוב?״ הטלתי את הפצצה.

״ואני לא רוצה, איך אני?״ שאל מתגרה כשהוא מניח את ידיו עליי.

״תעיף את הידיים שלך ממני, ליאו אני לא צוחקת!״ אמרתי.

MY LORDWhere stories live. Discover now