לאחר חמישה ימים
חמישה ימים ללא פארקר, אני יכולה להסתדר בלעדיו.
שילך לזונה שלו!
שיברח אל הזונה הזאת.
מי צריך אותו בכלל?
אני לא זקוקה לו!
אני רוצה אותו!
אני חייבת אותו!
אני אוהבת אותו!
יבבה נשמע מפי, קיבלתי כאב חדר בבטני.
עוד אחד, הרגשתי שחותכים את הבטן שלי.
ריפלקס הכה בגרוני וקמת מהמיטה, רצתי אל השירותים והקאתי את תכולת בטני.
״מה קרה?״ שאלה ירדן נכנסת אל תוך חדרי בסערה.
״אני לא יודעת ירדן כואב לי כל הגוף!״ אני בוכה.
היא מלטפת את גבי. ״קומי תתקלחי ונלך לרופא״ היא אומרת, אני מהנהנת והיא יוצאת מהאמבטיה.
אני מצחצחת את שיניי ונכנסת להתקלח, כשאני יוצאת אני מתלבשת מנסה שלא לעשות תנועות חדות.
בהמשך כל הנסיעה אנחנו שותקות, לא מצייצות.
״אם זה-״ אני קוטעת אותה ״-כדאי לו מאוד שזה לא יהיה זה״ אני אומרת.
אנחנו נכנסות לגניקולוגית. ״בואו שבו״ היא אומרת בחיוך.
אני מחייכת ומתיישבת. ״מה קרה?״ היא מביטה בנו.
״קמתי עם כאבי ראש ובטן, חשק עז להקיא״ אני אומרת, וזה עוד כלום.
״עשית בדיקת הריון?״ היא שאלה.
״אני לא בהריון״ אני קובעת.
״תנסי״ היא אומרת בחיוך, אני מביטה בירדן ואז בגניקולוגית ומהנהנת.
לקחתי את בדיקת ההריון ויצאתי מהמשרד מתקדמת אל עבר השירותים.
אני נכנסת לשירותים ומהססת אם לעשות את הבדיקה, אני עומדת שם עם הגב לשיש ואצבע מתופפת על בבדיקת הריון
הפחד משתלט עליי אך אני גוברת עליו.
אני נכנסת לתא הכי נקי שם ועושה את הבדיקה, אני עוצמת את עיניי.
אני מרימה את מכנסיי ויוצאת משם.
״קים קדימה את מסוגלת יפה, קטן עלייך״ אני מחקה את קולו של פארקר.
אני לא מסוגלת לראות את הבדיקה, אני רצה ונתקלת במשהו מוצק, הבדיקת הריון נלקחת מידי.
אני פוקחת את עיניי מגלה לפניי את פארקר, בדיקת ההריון בידיו.
ליאו מכווץ את גבותיו, אני מצפה לתגובתו אני לא יודעת את התוצאה של הבדיקה, אני מפחדת מידי הוא מביט בבטני.
״של מי הילד?״ הוא שואל בתקיפות, אני רואה שחור!, אני בהריון.
״של מי הילד?״ הוא חוזר על עצמו, אני בהלם.
״של מי ה-״ אני קוטעת אותו ״-שלך״ אני לוחשת בבכי.
״הוא שלך, ליאו נשארתי נאמנה לך״ אני אומרת בחיוך תוך כדי בכי ״אני לא מאמינה״.
״וואט דה פאק״ הוא ממלמל קלושות ומתיישב על כורסת ממתינים.
אני עומדת, אני עדיין עומדת מביטה בכלום ושום דבר ומנסה לעכל.
לעכל את זה שאני בהריון.
יש לי ילד.
ממנו.
מליאו.
״את יולדת אותו״ הוא קובע ״קים אני רוצה ילד ממך, פיצוי על הילד שלי שמת אני חייב אותו קים״ הוא ממלמל לעצמו, אני בהלם שאני רואה אותו בוכה.
כאן בבית החולים, לא אכפת לו שיראו אותו כבר?
״אני פה בשביל שירה״ הוא אומר, הוא מרים את מבטו אליי כדי לצפות בתגובה שלי.
״יש לך ילד ממנה?״ הבכי שלי מתגבר.
״לא לא״ הוא אומר.
״קים״ הוא קורא בשמי. ״מה?״ אני שואלת.
״שירה חולה בסרטן״ הוא מטיל את הפצצה, אני מתיישבת לאט לאט ובהלם לידו.
״מה?״ אני שואלת, אני נתקפת אשמה על הדברים שאמרתי.
״התמונה שראית שהיא שלחה לי עם הלבשה תחתונה היה בשביל שאשלח את זה לרופא מומחה, העור שלה מכוסה בצקות, קים זה מזעזע״ הוא אומר.
״היא ביקשה ממני לרכוש לה תרופה שעולה בשבילה המון כסף, היא ידעה שבשבילי זה כלום כסף״ הוא אמר.
״העדפתי לאבד אותך לכמה רגעים ולדעת שאת מוגנת אצל ירדן מאשר לדעת שבן אדם הולך למות כי לא עזרתי לו.״ הוא אומר.
״אתה כל כך טוב לב!״ אני בוכה ״הייתי כל כך מטומטמת!סלח לי״ אני מבקשת.
״הכול בסדר יפה שלי״ הוא אומר, אני מנשקת אותו.
״את משאירה את הילד שלי!״ הוא קובע בין נשיקה, אני מהנהנת בחיוך.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
