פרק 74-אין כניסה♡

17K 798 123
                                    

״תסתכלי עלי!״ ירדן אומרת ״אם את עושה משהו לתינוק אני ארצח אותך אני נשבעת לך!״ היא אומרת לי באזהרה.

מישהו שולח לה הודעה..בטח זה דרק.. והיא בודקת אותה כשהיא מביטה בי.

״ירדן אם את לא תקחי אותי לבית חולים אני אלך לשם!״ אני מאיימת, היא מביטה בי נכנעת ואומרת ״אני לוקחת אותך לשם רק כדי שיהיה לך מצפון כשתעברי ליד חדר הילדים!״.

״תודה״ אני מודה לה ומתעלמת מהחצי השני של המשפט שלה.

לאחר 17 דקות

הגענו לבית החולים וצמרמורת עלתה בגופי, רציתי להישאר ברכב.

התקדמנו לכניסה והשומר עצר אותנו ״את קים פארקר?״ הוא שואל, אני נרתעת ואז מהנהנת בגועל כי אני נושאת את השם משפחה של ליאו.

״אין לך כניסה למבנה״ הוא אומר חוסם את הכניסה לבית החולים עם גופו.

אני עומדת מולו ובוכה, אני כל כך מטומטמת!

אני כל כך כל כך כל כך מטומטמת!

אני מסתובבת אל ירדן שמביטה בי בהבנה, היא גם יודעת על זה?

על זה שפארקר הורה על בית החולים לא להכניס אותי?

היא מושיבה אותי על ספסל מחוץ לבית החולים, אני בוכה נהר של דמעות.

״אני רוצה למות!״ אני אומרת ״אני לא מאמינה שרציתי להרוג את הילד שלי!״.

התחלתי לספר לה את כל מה שקרה עם פארקר היום, את זה שהוא סיפר לי שאבא שלו רצח את ההורים שלי.

״א-אנ-״ אני קוטעת אותה ״-את גם ידעת על זה נכון?״.

היא מחבקת אותי חיבוק חזק ולוחשת לי ״כן״ , הדמעות שלי מתחדשות.

היא משחררת אותי מהחיבוק במפתיע ואז מישהו נוגע בכתף שלי, אני מוחה את הדמעות ומרימה את ראשי בעצב.

בעלי.

אני מסתובבת אל ירדן שמחבקת אותי ולוחשת ״הלכתי״ ותוקעת בפארקר מבט עד שהיא נעלמת מהמקום.

״יפה שלי״ הוא נישק את דמעותיי אך נתרעתי, הוא הביט בי בהתבאסות.

״מה?״ שאל אותי מנסה לברר מה הולך לי בראש, אני לא עונה.

הוא מרים אותי, מתיישב על הספסל ומושיב אותי עליו. אני אפילו לא מתייחסת לזה כי אני מבינה שהתנהגתי כמו מטומטמת!

״תסתכלי עליי יפה שלי, תסתכלי על הגבר שלך שנייה״ הוא אומר, אני מרימה את מבטי אליו ודמעה יורדת מעיניי.

״אני אוהב אותך ואני רוצה שתדעי שהבן זונה הזה נרקב בכלא״ הוא אומר ״אין לך מה להיות ככה״.

״אבל אתה הבן שלו״ אני אומרת בעצב ומשפילה את מבטי.

״פה אני לא רואה אותו״ הוא מוציא את תעודת הזהות שלו ונותן לי אותה, אני פותחת אותה ומסתכלת עליו בשאלה.

״קוראים לו רודריגז לה פארקר שיניתי ליוסי״ הוא אמר. ״מתי?״ שאלתי.

״מתי שזה קרה״ הוא עונה כשהוא סוגר את לסתו, זה המראה הכי יפה בעולם לכן אני לוקחת אצבע ונוגעת בלחייו.

הוא תופס את היד שלי ומקרב אותי אליו, אני מביטה בו בחוסר אונים ומנשקת אותו.

״אני מצטערת״ אני אומרת כשאנחנו מתקדמים לרכב שלו, הרכב של ירדן לא בסביבה. ״הכל טוב קים״ הוא אומר מנשק את לחיי.

נכנסנו לרכב, הוא התניע אותו ונעצר כשהניח את ראשו על הכרית המושב.

אני נוגעת בידו ״באמת רצית להרוג אותו? ואותנו?״ הוא מתכוון לקשר שלנו.

אני מרימה את מבטי מהיד שלו אל העיניים שלו ״אני לא יודעת מה עבר עליי, אני נשבעת לך״ אמרתי.

״כאלו אם לא הייתי מורה לכל הבתי חולים בעיר לא לאפשר לך להיכנס היית עושה הפלה?״ שאל, הוא נראה פגוע.

אני שותקת שתיקת כבשים, קשה לי לדבר.

״את לא מבינה שאני מת לילד ממך?״ הוא שואל נועל את עיניו על שלי.

״מאמי״ אני אומרת מתרגשת מהמשפט הזה לכן אני מחבקת אותו, הוא כורך את שתי ידיו סביבי ״אני לא נושמת״.

הוא משחרר אותי ״לא משנה מה קורה בנינו קים, הוא לא אשם״ הוא אומר מצביע עם עיניו לכיוון הבטן שלי.

אני מהנהנת והוא מנשק אותי בפתאומיות ״לבורגראנץ״ הוא אומר כשהוא מתחיל לנסוע.

אני מדליקה את הרדיו ורוקדת לצלילי שיר הרדיו.

אני שרה את השיר שמתנגן יחד עם הזמרת ומביטה בו ״יפה שלי״ הוא מחייך בחיוך כובש.

״אני אוהבת אותך פארקר״ אני אומרת ״אוהבת עד אין סוף!״.

MY LORDWhere stories live. Discover now