התעוררתי לבוקר של שבת, אין עבודה.
וואו איזה אושר.
התמתחתי בעודי קמה לישיבה וצרחתי כשראיתי מול המיטה את פארקר יושב עצבני רותח על כיסא ומביט בי.
״מה אתה נורמלי איך נבהלתי!״ אני אומרת מנסה להסדיר נשימה.
הוא לא מוציא הגה, אפשר לומר שמעולם לא ראיתי אותו ככה.
״יש לי שאלה אחת, תעני לי עליה בכנות! אל תזייני לי תשכל למה אני אתהפך עלייך!״ הוא אומר בטון מפחיד.
אני מביטה בו בפחד.
״מי זה ירון?״ הוא שואל, בלעתי את רוקי.
פאק!
״ירון?״ אני שואלת חוזרת על השם הזה.
״כן קים, ירון! עכשיו אל תשחקי אותה ראש קטן כי באלוהים שאני יאבד שליטה עלייך״ הוא אומר.
״סתם..ה-הוא פש-פשוט מלצר במסעדה ל-למה?״ אני שואלת.
״למה אתם מדברים בהודעות?״ הוא שואל בעצבים.
״א-אסור לנו?״ אני שואלת.
״שאני אקריא לך את השיחות עם הזין הזה?״ הוא שואל.
״פארקר התכתבתי איתו כי ראיתי אותך אתמול עם שירה מחוץ למסעדה צוחקים...ו..חשבתי ש..-״ הוא קוטע אותי ״-זה שצחקנו לא מצדיק את זה שאת מדברת עם גבר אחר, קים״.
אני מביטה בו.
״פארקר זה לא משהו רציני נשבעת לך! הוא בסך הכול..כאלו רק דיברנו על דברים בסייסים, עבודה וז-״ הוא קוטע אותי ״עבודה והזין שלו, אלה הדברים שדיברת איתו עליהם!״.
אני מפחדת מהטון שבו הוא מדבר אליי, זה הטון הכי מפחיד בעולם, הטון של פארקר עצבני.
״פ-״ הוא קוטע אותי ״-סתמי ת׳פה שלך, לא לדבר עכשיו! את סתם תביאי לי עוד עצבים!״ הוא קם ומתהלך בחדר.
אני מביטה בו בפחד, הוא מביט בי עצבני.
״לא מעניין אותי קים, הבנתי גם שקבעתם פגישה״ הוא אומר.
״כן״ אני משפילה את מבטי.
״הפעם היחידה שתפגשי אותו זה שתבואי להלוויה שלו קים!״ הוא אומר.
״אל תגזים!״ אני אומרת לו. ״אל תגזים תגידי לבן זונה הזה שקורא לך מאמי כאלו את שייכת לו.״
״פארקר דיברנו כולה על החיים! זהו לא יותר מזה!״ אמרתי.
״קראתי את כל ההודעות שלכם, למה הוא מדבר על הזין שלו ועל זה שהוא רוצה אותך?״ הוא שואל בעצבים שמרתיעים אותי.
״טוב בוא תהרוג אותי מה עשיתי?״ אני שואלת בעצבים.
״תורידי תטונים שלך כבר ילדה מטומטמת״ הוא צועק.
״אתה מטומטם תשתוק כבר!״ אני צועקת, הוא מתקדם אליי במהירות ונעצר כשהוא מרחק נשימה ממני. ״סעאמק ערסס עם העולם הזה״ הוא צועק.
אנחנו צועקים אחד על השני עוד כמה דקות.
״אל תגרמי לי לעשות דברים שיכאבו לך!״ הוא מזהיר.
אני מהנהנת בפחד.
״אני רוצה מרחק ממך קצת״ הוא מטיל את הפצצה.
אני מביטה בו, הוא בי.
אני מהנהנת לבסוף בכאב. ״טוב״ אני אומרת, קמה ואוספת את חפציי. ״אני אשן אצל ירדן״.
״חכי״ הוא עוצר אותי, אני מסתובבת אליו.
״תשני למעלה בקומה שלישית״ הוא אומר, הוא מביט בכל דבר חוץ ממני. ״אני רוצה שתהיי קרובה״.
אני מביטה בו ״ט-טוב״.
אני מתקדמת אל עבר המעלית, היא נפתחת, אני נכנסת אליה ופורקת את כל הבכי שהחזקתי.
נקודת מבט פארקר
״טוב״ היא אומרת כשהיא קמה ואוספת את כל הדברים שלה, אל תוותר עליה פארקר.
״חכי״ אני עוצר אותה, היא מסתובבת.
״תשני למעלה בקומה שלישית״ אני לא יכול להביט בה מהפחד שאפגע בה ״אני רוצה שתהיי קרובה אליי״ אני מרים את מבטי אליה.
״טוב״ היא מביטה בי ויוצאת מהחדר.
רק כשאני שומע את הקול של סגירת המעלית אני מרשה לעצמי להוציא את העצבים.
אני בועט בחפצים, מנפץ בשמים, חובט בקיר מספר פעמים ושובר אותו.
״סעאמק ערס״ התעצבנתי.
כוסאמאשלה.