Hidden || h.s {translation}

Chapter 71

הארי מיד נעמד לפניי, ידיו מושטות לצדדים.

היינו בארון כבר לפחות שעה, זאין היחיד ששלח הודעה. הארי ואני בקושי דיברנו מאז ההבטחה שהבטחתי לו. שאלתי אותו אם אנחנו יכולים ללכת למקום אחר , אבל הוא הניד בראשו, אומר כי אנחנו צריכים להישאר איפה שהאחרים יודעים שאנחנו נמצאים. הנהנתי, מקווה שזאת לא טעות. המשקל של ההבטחה שלי להארי מכביד על כתפיי בזמן שאני מציצה דרך החריצים.

זה זאין, העור שלו עטוף בזיעה והוא נראה לחוץ.

"יכולת לקשור את זה חזק יותר?" הוא שאל, מתנשף.

"מה לעזאזל קורה כאן?" הארי שאל, שומט את זרועותיו.

"אנחנו צריכים ללכת מהר, הם בדרך לכאן."

"אלק?"

"אלק ואהרון, ומריון."

"למה לא התקשרת פשוט?"

"אין זמן. הם מסתבכים באייבורי, הייתי צריך ללכת מהר."

"לאן נלך?"

"לאייבורי. כולנו נסתלק משם."

"זין." הארי העביר את ידו בשיערו. "בואו נתחיל לזוז."

הסתכלתי על הרצפה בזמן שיצאנו מהדירה במהירות, ידו של הארי מוצאת את שלי.

החלטנו נגד המעלית וירדנו במדרגות, העקבים שלי נוקשים ברצפה. הזזתי את השיער מפניי ברגע שהגענו לקומה הראשונה. אני לא יודעת למה לצפות, ואני מפחדת נורא.

יצאנו אל האוויר הקריר, זאין עומד לפניי ולפני הארי. המשכתי להביט ברצפה, הפחד שלי גובר.

השמיים חשוכים, הכוכבים מתחילים לנצנץ. קשה לזהות אותם עם כל אורות העיר שסובבים אותנו, אבל חלק בוהקים מספיק. אני נזכרת בפעם בה הארי לקח אותי לשדה לראות מיליארדי כוכבים. זה היה רגע יפהפה- הייתי נותנת הכל בשביל לחזור לרגע הזה.

לפתע, זאין נעצר.

"לעזאזל," הוא סינן.

הרמתי את מבטי ופגשתי במבטה המחויך של מריון.

היא עומדת מאחורי אלק, אהרון לידה. הנשימה שלי נעתקת, ואני מרגישה את הארי עוזב את ידי.

"הולכים לאנשהו?" אלק שואל, מרים גבה.

נעמדנו בחנייה, מכונית שחורה חונה לצידנו ואני יכולה להניח כי שלושתם נסעו בה.

"יש לנו דברים לדבר עליהם," אלק אמר. "אבל לא ב...מקום כל כך פתוח."

"לא, אנחנו לא עוזבים," הארי אמר דרך שיניו.

אלק הרים גבה. "אל תדאג, זה ייקח רק שנייה."

הסיוטים שלי צפים בזיכרוני בזמן שזאין והארי עוקבים אחרי השלישייה בסמטה החשוכה.

מה יש לאנשים האלה עם סמטות?