Hidden || h.s {translation}

Chapter 54

קמתי באמצע הלילה, מבולבלת מחוסר המגע של הארי.

התיישבתי בעייפות, עיניי מתרגלות לחושך. "הארי?" קראתי ברכות.

"ממממ."

עקבתי אחר קולו לכיוון החלון, איפה שהוא נשען, מסתכל על אורות העיר. אפילו בחדר החשוך, אני רואה את עיניו הירוקות, והטבעת הסגולה שמקיפה אחת מהן. הטיתי את ראשי לצד.

"למה אתה ער?" הסתכלתי על השעון ליד המיטה שלי. "השעה אחת וחצי לפנות בוקר."

"לא הצלחתי לישון."

הרמתי גבה. "למה לא?"

הוא הרכין את מבטו. "אני, אה...די כואב לי."

קמתי מהמיטה, הולכת לכיוון השירותים ומחפשת בארוניות בקבוקים של תרופות. "לעזאזל, הארי, למה לא הערת אותי?"

"לא רציתי להפריע לך. נראית כל כך שלווה."

חזרתי עם תחבושות ומשחה, מתיישבת ליד הארי על המיטה.

השפה שלו השתפרה טיפה וגם החתך ליד העין שלו כאשר הורדתי את הפלסטר. הפנס בעין שלו, לא נראה טוב יותר.

"אני שונאת לראות אותך פצוע," מלמלתי בזמן שהחלפתי את הפלסטר של פו הדוב בפלסטר חדש.

משהו השתנה בעיניים שלו כאשר הזזתי את ידיי מפניו.

הוא עטף אותי בזרועותיו לחיבוק, ראשו נח על הכתף שלי.

הגבתי במהירות, לא בטוחה למה הוא מחבק אותי פתאום, אבל אני לא מתנגדת.

"תודה," הוא נשם באוזני, קולו המחוספס הוא כמו מנגינה לאוזני.

הוא התנתק מהחיבוק בלי לומר מילה ולקח את הכדור שהבאתי לו, בולע אותו עם קצת מים.

"זה אמור להשפיע בקרוב," אמרתי לו בזמן שהוא הניח את בקבוק המים על שידת הלילה שלי.

"מה מצויר על הפלסטר החדש?"

התכווצתי בחושך. "אלוהים, אדירים." הנחתי יד על פי, מחניקה צחקוקים.

"מה?"

"זה, אה...דורה החוקרת."

"לעזאזל, רוז!"

צחקנו ביחד על אוסף הפלסטרים שלי לפני שחזרנו לשכב במיטה.

"אני לא רוצה לישון עדיין," הארי הודה בזמן ששכבנו על הגב, בוהים בתקרה.

"אני מניחה שאני יכולה להישאר ערה עד שהכדור יתחיל להשפיע," נאנחתי.

שמעתי את הארי נאנח.

"את יודעת, אהרון הוא חתיכת פחדן, אבל הוא בהחלט יכול להכות חזק."

חייכתי. "אני יודעת."

הייתה שתיקה במשך כמה רגעים.

"היי, רוצה לשחק משחק?"