הסתכלתי מבעד לחלון בזמן שנסענו. הארי שותק, מסיבות ברורות. לסתו נעולה, ידו מחזיקה את ההגה במקום.
למה הוא נישק אותי? זה אומר שהוא מחבב אותי? למה שהוא יחבב אותי? הוא מתנהג כאילו הוא שונא אותי תשעים אחוז מהזמן, ובעשרה אחוזים האחרים הוא מעצבן אותי.
החלק שהכי מפחיד אותי הוא העובדה שנישקתי אותו חזקה. קירבתי אותו אליי, נתתי לו לנשק אותי. ונהניתי מזה.
איך יכולתי לעשות דבר כזה? יש לי את אהרון. אני לא מחבבת את הארי. נכון?
זה אומר שבגדתי באהרון? הארי נישק אותי, אבל נישקתי אותו חזרה. גל של אשמה מציף אותי כמו צונאמי ואני מניחה את מצחי נגד החלון הקריר.
"אל תירדמי במכונית שלי," הארי אמר בשקט, עיניו מביטות בי.
נאנחתי.
התפתיתי לשאול אותו למה הוא נישק אותי ככה; ולמה הוא מתייחס אליי בקרירות עכשיו. חשבתי בפעם האלף על כך שיש לי כל כך הרבה שאלות לשאול את הארי, אבל אני יודעת שהוא לעולם לא יענה עליהן.
הגענו לבניין שלנו ויצאתי בהיסוס מהמכונית, לא מחכה להארי. החלטתי נגד טיול מביך במעלית והתחלתי לעלות במדרגות.
כשהגעתי לקומה הראשונה, שמעתי מישהו מתחיל לעלות במדרגות. הסתובבתי וראיתי את הארי, מבטו מושפל בזמן שהוא מנסה להגיע אליי.
הוא עוצר איפה שאני נמצאת ומסתכל בעיניי, הבעתו ריקה.
אנחנו בוהים אחד בשני. המבט שלו עוצמתי, בוער עם משהו שאני לא מצליחה לפענח, אני בולעת את רוקי.
הארי נראה כאילו הוא רוצה להגיד משהו, והוא מרכין את ראשו. "זה לא היה אמור לקרות," הוא אמר בשקט.
הנהנתי. "אני יודעת," נשכתי את שפתי.
"את הולכת לספר לו?"
אני הולכת לספר לו? זה הדבר הנכון לעשות. אבל חלק קטן בתוכי רוצה לשמור את המעשה שלי ושל הארי-- בתור הסוד הקטן שלנו שנסתיר.
"לא," אמרתי לבסוף.
"למה לא?" טון קולו של הארי מאתגר.
משכתי בכתפיי. "יש לי תחושה שיש לו סוד משלו."
"חשבתי שאמרת שהוא לעולם לא יפגע בך."
"אני כבר לא יודעת."
הוא שובר את קשר העין שלנו וממשיך לעלות במדרגות. הסתובבתי במהירות ועקבתי אחריו.
הגענו לקומה שלנו והארי חיפש בכיסיו את המפתח שלו. חיפשתי את שלי ופתחתי את הדלת. הסתובבתי והסתכלתי על הארי.
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לו, להגיד לו שהלוואי ולא הייתי שוברת את הנשיקה, שהוא גורם לי להרגיש דברים שאף פעם לא הרגשתי. אבל הוא סגור עכשיו, והוא רק יפגע בי.
"תודה...שעודדת אותי," אמרתי בשקט. "והחברים שלך נחמדים."
הוא הסתכל עליי, מעקם את מצחו. הוא הנהן לפני שפתח את דלתו ונכנס לתוך הדירה, הדלת נטרקת אחריו.
ואני לא יכולה להפסיק לחשוב שהלוואי והיה לי משהו יותר-- כל דבר, באמת. הארי מבלבל אותי, אבל זה העניין בתעלומות-- הן נועדו להיפתר.
-------
וואו פרק נורא נורא קצר אבל נורא נורא חמודדדד
קיבלתי היום צו ראשון בדקה התשעים אז הייתי צריכה להתאפס על עצמי וזאת הסיבה שבגללה פרק עולה רק עכשיו חחחח
אשמח לתגובות והצבעות.
אוהבת, דייזי.
YOU ARE READING
Hidden || h.s {translation}
Fanfictionרוז לא אוהבת את הארי. והארי לא אוהב את רוז. אבל האם איום מתנשא של אדם אכזרי וקבוצת אנשים מפוקפקים יכולים לשנות את זה? כי בשבילה, זה הרגיש כאילו חלק ממנו תמיד היה מוחבא. חשוב!! הסיפור המקורי של הכותבת המקורית (SEASIDESTYLES) נמחק מוואטפד אבל אפשר למ...
