"הבדיקות דם מספרות לי כל מה שאני צריך לדעת, הבדיקות השניות מוכיחות את זה" הוא אמר.
"מוכיחות את מה?" שאלתי.
"בטוח שאת לא רוצה לקרוא לדניאל?" הוא שאל "אני חושב שהוא ירצה לשמוע את זה"
"קורי!!" אמרתי בקול והשתעלתי כמעט מיד.
"אוקיי" הוא אמר והתיישב, מביט בעיני ופתוח את פיו "את בחודש השני בר.. את בהריון"
*************************
"הדאגת אותי כל כך" דניאל אמר כשנכנס לחדר וחיבק אותי חזק אל תוך זרועותיו.
הנחתי את ראשי על החזה שלו כשהמילים של קורי לא הפסיקו להדהד באוזניי.
את בהריון. את בהריון. את בהריון.
"אני אביא לך כדורים לעכשיו, בכל זאת יש לך גם ווירוס.. אבל כל הכאבים והחולשה אמורים לעבור ממש בקרוב" קורי אמר שנכנס עם דפים וכדורים בידו והושיט חלק מהם לדניאל.
את בהריון. את בהריון. את בהריון.
"אני יכול לקחת אותה הביתה?" דניאל שאל בקול מודאג שקרע לי את הלב.
הרגשתי שהוא דואג לי, והרגשתי רע שבאתע לכאן בלי להגיד לו.
הוא עזר לי לאט לקום מהמיטה וללכת את כל הדרך עד המכונית כשהוא מחזיק אותי חזק.
הוא פתח את הדלת של מושב הנוסע וחיכה עד שהתיישבתי לפני שנכנס בעצמו ונסע, להפתעתי, לא לכיוון של הבית בכלל.
חייכתי כשראיתי שהוא עצר בחוף הים שבו הציע לי נישואים לפני קצת יותר משבועיים.
מאז ומתמיד זה היה החוף שלנו, היינו באים לכאן תמיד! לחוף הקטן שבפינת הים שבו אין כמעט אנשים, הרגשנו שזה החוך שלנו ויכולנו להיות בו כאילו אין מחר.
הוא עזר לי לצאת מהרכב ושמתי לב שבידו יש שמיכה שתמיד הייתה במכונית, בדיוק למקרים כאלה.
התיישבתי בעדינות על החול קרוב למים, ודניאל התיישב מאחורי, מניח כל רגל שלו בצד גופי וכורך סביבי את זרועותיו העטופות בשמיכה.
השענתי את ראשי אחורה על כתפו וחייכתי שהשפתיים שלו הוצמדו לצד ראשי, אך החיוך שלי ירד מעט כשהידיים שלו הונחו על בטני.
את בהריון. את בהריון. את בהריון.
"את מתכוונת להגיד לי מתישהו מה קרה שרצת ככה לקורי בלי להגיד לי?" הוא שאל כשהשפתיים שלו נצמדו לצד מצחי וגרמו לי לתחושת עונג בגוף.
"עוד מעט" מלמלתי "טוב לי עכשיו כל כך.. אני לא רוצה להרוס את זה"
"רק תגידי לי אם את הולכת למות" הוא אמר והידק את אחיזחו עלי כמו מתוך אינסטינקט.
את בהריון. את בהריון. את בהריון.
"אולי" אמרתי והוא הקשיח את לסתו "בר, זה לא מצחיק"
"אני לא צוחקת" מלמלתי.
הוא נאנח "אני לא חזר מספיק בשביל עוד משהו שיכול לקחת אותך ממני בר"
"שום דבר לא יקח אותי ממך, לפחות לא אם זה תלוי בי" אמרתי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר והרים את פניי מעט כך ששפתיו פגשו בשפתיי.
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו שוב נשיקה ארוכה, נואשת להשאיר את השפתיים שלי ככה לנצח.
אבל לצערי הצורך באוויר השתלט עלי וניתקתי את השפתיים שלנו, משאירה את פניי באותו מצב על הכתף שלו כשהשפתיים שלו מרפרפות על שפתיי.
את בהריון. את בהריון. את בהריון.
"את תספרי לי?" הוא שאל.
המהמתי לאישור והוא נישק את שפתיי נשיקה ארוכה וחזר לרפרף עליהן, גורם לכל גופי להרגע.
YOU ARE READING
החייל שלי
Romance#1 In 15 Stories Category: Life, LoveStory, Change, Army, Hope, BestFriend, Forever, Trust, Strong, Friends, Together, Family, Truth, Hope, Truth. + מקום ראשון בקטגוריית ׳דרמה׳ (בעברית). (At least 2-5 categories at the same time, every time) #2 In...
