החייל שלי

עונה 2 פרק 165 +166

״דניאל!״ אמיר אמר בתקיפות, גורם לכמה עיניים להבזיק אלינו אך להסב את מבטם מהר
נאנחתי כשהעברתי יד על פניי ״חלק מהם שליליות״
״איזה חלק?״ הוא שאל וצמצם את עיניו
הבטתי בעיניו ״החלק שאומר שאני לא יכול לעבור את הניתוח״
***************************
פרק 165
-נקודת מבט של בר-
״נשאר לכם חצי שעה... ואז יש לכם שעה וחצי להתארגן ולהתאסף ברחבה על מנת לשמוע את התוצאות שלכם..״ מקס אמר שעבר בין כולנו
״אני מזכיר.. התוצאות קשורות רק בחלקם לדירוגים, מה שמהווה את החלק השני, זה רמת ההשקעה שלכם, זה רמת ההשתתפות שלכם.. אם הייתם מקום ראשון וירדתם למקום שני, לא בטוח שתישארו פה ולא בגלל שירדתם אחד, אלה בגלל שנתתם לעצמכם לזלזל כי אתם במקום ראשון״ עומר אמר ״חלק מהשתייכות לפלוגה הזאת, היא לדעת לא לוותר לעצמכם ולא משנה איפה אתם עומדים.. אם אתם במקום ראשון זה לא נותן לכם רשות לנוח אפילו דקה לפני שסיימתם, רק כי אלה של המקום האחרון עוד לא הגיעו אליכם״ הוא אמר ועצר לשניה ״ואם אתם במקום אחרון, זה לא נותן לכם רשות לעשות פחות טוב ולחשוב שזה לא משנה כי בכל מקרה אתם הולכים הביתה.. ולכן אל תהיו כל כך בטוחים בעצמכם ובמקום שלכם, ואל תהיו כל כך בטוחים שאתם הולכים״ הוא אמר ״אנחנו נגיד לכם מי נשאר ומי הולך, ומיד אחר כך אתם תתארגנו ולמחרת בבוקר אתם עפים הביתה ל4 ימים של חופש.. לפני שאתם חוזרים לפה ומתחילים את החצי השני של הטירונות״
סיימתי את הסטים האחרונים והתיישבתי על הרצפה מנסה להרגיע את הכאבים ביידים שלי.
היומיים האלה היו מפרכים.
אחרי שאני ומלודי חזרנו לחדר שלנו אתמול, נרדמנו כמעט מיד
והבוקר התעוררנו ישר לגחמיו של מקס, שמהבוקר ועד עכשיו לא נתן לנו יותר מ10 דקות של הפסקה, כולל צהריים.
דניאל נשאר פה מאתמול, ובא הבוקר לצפות באימון לנו לפני שחזר לדיונים עם אמיר ועומר
״הוא עדיין פה?״ מלודי שאלה וקטעה את המחשבות שלי כשהתיישבה לידי
״הוא מחכה לעומר.. הם צריכים לסגור פרטים אחרונים לפני שאמיר יתן לו כמה מכות״ אמרתי
״הרגל שלו?״ היא שאלה ואני הנהנתי
״בגלל מה שהיה.. יש איזה ניתוח שהוא צריך לעבור בשביל לחזור לתפקיד.. ואמיר לא מבסוט״ אמרתי
״דיברת איתו?״ היא שאלה ואני נדתי בראשי לשלילה ״דניאל לא אומר לי כמעט כלום.. ועומר עוד יותר גרוע״ אמרתי ״מבחינתם ככל שאני יודעת פחות יותר טוב״
״מי שסיים את הסטים האחרונים״ מקס אמר וקטע את שיחתינו ״7 סיבובים סביב הבסיס, לפני שאתם יורדים ל100 ועושים עוד 80 כפיפות בטן.. קדימה״
״מי שמסיים שניה אחרי 14 דקות בדיוק.. עושה את זה שוב״ עומר אמר ואני ומלודי קמנו והתחלנו לרוץ
״הוא צודק״ היא אמרה
״בזה שהוא לא מספר לי מה ולך לקרות לו?״ שאלתי
״יאפ״ היא אמרה ושתקה מחשש שכל האוויר שיכנס לה לריאות יחנוק אותה למוות
גלגלתי את עייני והמשכתי לרוץ, מתעלמת ממנה בכוונה

״מוכנות?״ לאון שאל כשהוא ואד באו לדפוק על הדלת של הביתן, כמה דקות לפני הזמן שבו היינו צריכים להיות במתחם.
אספתי את שיערי לקוקו, וסידרתי את החגורה של המדים לפני שיצאתי מהביתן, מושכת את מלודי שבדיוק סיימה לכפתר את החולצה שלה
״את תראי אותו עוד כמה דקות! לחץ״ היא מלמלה ואני צחקקתי
כשהגענו לשם, שמתי לב לדניאל שדיבר עם עומר ליד הדלת של המשרדים
הוא היה נראה מעט לחוץ, ועומר נתן לו כמה כפות בכתף, כנראה כדי להרגיע אותו
כיווצתי את גבותיי, מנסה להבין ממבט על מה הם מדברים
״תפסיקי לבהות״ שון אמר וקטע את הנסיון שלי להבין משהו
התיישבתי לידם על הרצפה, רק מחכה שישמע השם שלי ואני יוכל ללכת לארוז ולישון
העפתי מבט לעבר עומר ודניאל שהפסיקו לדבר והתקרבו אלינו
״אתם יודעים את הנוהל.. אנחנו קוראים לכם אחד אחד, אתם נכנסים ושומעים את התוצאות, וכל אחד בהתאם אורז את דבריו..״ עומר אמר וכולנו אמרנו ״כן המפקד״
״לפני זה.. אנחנו רוצים להגיד משהו״ דניאל אמר והעיף מבט לעומר
״תראו, אנחנו אמנם מפקדים שלכם, ואת ההחלטות האלה היה לנו ממש קשה לעשות..״ דניאל התחיל ״זה נכון שאתם חיילים שלנו, וזה נכון שחלקכם לא מספיק טובים בשביל הפלוגה, אבל זה לא אומר שאתם לא מספיק טובים בכללי..״ הוא אמר
״כשאנחנו אומרים לא מספיק טובים לפלוגה, אנחנו מתכוונים שאתם טובים מאוד, פשוט כדאי לממש את הפוטנציאל שלכם במקום שהוא יעזור יותר״ עומר המשיך אותו
״אנחנו אמנם ניתבנו אותכם ליחידות שונות, מובחרות מאוד..״ דניאל אמר ״אבל זה לא אומר שאנחנו מנתקים קשר איתכם״
הוא מחכה רגע ובחן את התגובה של כולנו ״כל אחד ממכם יותר מוזמן להתקשר ולהתייעץ.. אנחנו נתקשר ונברר לשלומכם פעם בכמה זמן.. מפקדים או לא, בסוף יום אנחנו עדיין כמו חברים בשבילכם״ דניאל סיים את דבריו וכולם מחאו להם כפיים
״וואו וואו״ עומר אמר ועצר את כולם ״זה לא אומר שתקבלו עוד אוכל..״ הוא אמר בחיוך וכולם צחקו ״בהצלחה לכולם״ הוא אמר ושניהם נכנסו לחדר לאחר שקראו את שמו של דין