פרק 71

5.3K 202 10
                                    

משוכתב**

"שתי קטנות אצלכן דניאל, מה אתה רוצה שנעשה?" תומר עלה בקשר ועומר הגיב "אל תתקרבו לפה, תעשו פטרול במעגל יותר רחב משלנו סביב האיזור הזה, נעדכן שנצטרך אותכם"
"קיבלתי".
לאחר כחצי שעה של פטרול באיזור, הקשר הבהב לכמה שניות לפני שדניאל עלה ואמר "אמיר, מבקש א' לירידה לשטח, אני חושב שמצאנו את המיקום המדויק שבו ניר נמצא".
**************************************
-נקודת מבט של בר-
"אין בעיה אני אגיע" המאפר של ספיר אמר לה בטלפון והיא צווחה באושר וניתקה את השיחה.
"מסיבת הרווקות שלך מתחילה בייב" שחר אמרה מהמושב האחורי ואני חייכתי, שמחה שהיא יכלה לצאת מהצבא ולקחת חלק.
"מעניין מה הבנים היו אומרים על מה שהולך לקרות" ליאן אמרה ואני ושחר שלחנו מבט חשאי דרך המראה הקדמית, יודעות שלא תהיה תגובה חמורה מהתגובה של הבנים שלנו לעובדה שנהיה יומיים מלאים רק בבגדי ים.
"מזל" שחר אמרה ואני צחקתי, מזדהה איתה.
הגברתי את הווליום וצחוקי התגבר כשראיתי את בלה מאחור רוקדת גם היא ומעיפה בוקסים לשחר וליאן לידה.
סובבתי את ההגה ימינה ופניתי אל הכביש המהיר, מנסה לחשוב על דרך לשרוד שעתיים נסיעה עם חבורה של מופרעות.

"אתן בסדר שם? אתן צריכות משהו?" גיא שאל ואני נדתי בראשי לשלילה "לא לא, אנחנו בסדר"
"את שוב המבוגר האחראי בר?" הוא שאל באנחה ואני העפתי מבט אל הבנות שהורידו שוט נוסף וקפצו אחת אחרי השניה לבריכה.
ושוב, כמו אתמול, אני היחידה שנשארה שפויה.
"כן" אמרתי "אולי תבוא לארח לי חברה?".
הוא צחק ואמר "אין מצב, בעד שום הון שבעולם"
"מזל שהבאתי את המחשב שלי"
"את לא עובדת שם!" הוא אמר ואני גיכחתי "אתה רוצה שאשתכר למוות ואאשר להם להביא חשפן?".
"עוד כמה דקות אשלח לך למייל כמה קבצים, תעבדי עליהם וכשתסיימי אשלח לך עוד" הוא אמר במהירות ואני פלטתי עוד צחוק לפני ששאלתי "דניאל דיבר איתך?".
"לא" הוא ענה "ואיתך?"
"רק סימס לי שהוא אוהב אותי ושהכול בסדר" אמרתי "אבל לא ענה על מה ששלחתי לו בחזרה".
"אני מצטער" הוא אמר "אין לי דרך לברר שום דבר שקשור אליו".
"אוקיי" אמרתי והוא הגיב במידיות "אני כנראה אהיה במשרד עד הערב, תתקשרי לשם אם לא אענה לך".
"אוקיי" אמרתי "וגיא, תשלח לי דברים לעבוד עליהם"
"בר-" "גיא!".
"בסדר בסדר" הוא אמר וקילל בשקט.
צחקקתי וגלגלתי את עייני, פותחת את הדלת לשליח שהביא את הפיצות וניגשת להביא כסף לשלם לו.
"מסיבת רווקות?" הוא שאל בחיוך ואני הנהנתי "מסיבת שיכורות ואחת פיכחת".
"רווקה?" הוא שאל ואני צחקתי ובאתי להגיב אך שחר שהגיעה לפתע מאחורי אמרה "נסיון יפה".
"אז?"
"לא" היא ענתה "ולמעשה, החבר הספיציפי שלה היה עורף לך את הראש ברגע זה אם היה רואה אותך מדבר איתה".
גלגלתי עיניים ומלמלתי "תתעלם" לפני שדחפתי לידו את הכסף וסגרתי את הדלת בחיוך מתנצל.
"את מעתבנת" אמרתי "ושיכורה".
"אני לא" היא אמרה "נראה לך שהייתי משאירה אותך לבד?".
הרמתי גבה בחשד ואמרתי "תוכיחי"
היא נאנחה ביאוש והתחילה ללכת בשלמות על הפס המבדיל בין המרצפות.
"היי את לא שיכורה" אמרתי בהתלהבות והיא צחקה והתיישבה לידי, לוקחת פיצה לידיה ומתחילה לאכול.
"הבנים דיברו איתך?" היא שאלה ואני נדתי בראשי לשלילה "איתך?".
"לא" היא אמרה "לא מאז הפעם האחרונה שראיתי אותם בבסיס".
"לפעמים בא לי לעשות להם התקף לב ולראות אם זה יזיז להם" אמרתי והיא הביטה בי וחייכה, מרימה את הטלפון שלי ועושה סלפי של שתינו, לפני שבדקה את איכות התמונה ושלחה לקבוצה של ארבעתינו.
"המשחק מתחיל" היא אמרה ואני חייכתי ושלחתי עוד תמונה של שתינו מהבוקר.
המשכתי לאכול את הפיצה, מנסה להסתיר את פניי משחר שצילמה אותי שוב ושוב.
גלגלתי עיניים למראה שלושת התמונות שלי שהיא שלחה לקבוצה, וצחקתי למראה הסלפי שעשתה עם עצמה בלבד.
"דניאל ועומר יהרגו אותנו" אמרתי בהתחשב בעובדה שכל התמונות עם בגד ים, מיותר לציין שזה אחד ספיציפי שדניאל שנא במיוחד.
"העיקר שידברו" היא אמרה והניחה את הטלפון על השולחן, ממשיכה לאכול את הפיצה.
ספיר נכנסה לפתע ולקחה את מה שנשאר מהמגשים החוצה לאחר שווידאה שנשאר לי ולשחר עוד משולש אחד לכל אחת מאיתנו.
"אה!" שחר צווחה לפתע ומשכה את תשומת ליבי אליה, גורמת לי להתנתק מהאריחים במטבח.
"מה עובר עלייך?" שאלתי והיא הפנתה אלי את הטלפון שלי, אך לא ראיתי כלום מלבד המסך השחור.
"שח- אומיגד!" אמרתי כשראיתי את שמו של דניאל בשיחה נכנסת.
היא צחקה ומיד ענתה לשיחה "הלו?".
"יש לך 4 וחצי שניות להוריד את הבגד ים הזה או להחליף אותו! לפני שאני מגיע ומוריד לך אותו בעצמי" דניאל אמר מהרמקול ואני צחקתי.
"אני לא צוחק" הוא אמר ואני מלמלתי "ידעתי שזה יגרום לך להתייחס אלי".
"בר!"
"עומר שם?" שחר שאלה.
"מה שהוא אמר נוגע גם אלייך!" עומר צעק ואני והיא צחקנו, התכנית הצליחה.
"אין לנו הרבה זמן, התקשרנו לבדוק מה איתכן" דניאל אמר ואני גיכחתי "התקשרת לבדוק שאין פה חשפנים".
"כן.. זה" דניאל אמר ועומר צחק מאחור "לוזר".
"חבל שלא צילמתי את הפרצוף שלך כשראית את התמונות" דניאל אמר ושחר גיחכה "אתה נושם?"
"נשארו לכן שתי שניות".
"אין פה אף אחד!" אמרתי ודניאל גיחך "אני יודע.. אני פשוט לא יוכל להתרכז בעבודה שלי כשיש לי את התמונות האלה בראש בר".
"אתם בסדר?" שאלתי, מתעלמת מהמבוכה שבאה בעקבות מה שאמר.
"כן יפה שלי".
"למה לא התקשרת עד עכשיו?" שאלתי; מקווה לשמוע משהו חיובי.
"לא היינו עם הפלאפונים, יש לנו עכשיו הפוגה של כמה שעות עד שנחזור לפעילות" הוא ענה "תכננתי להתקשר אלייך בכל מקרה אבל התמונות זרזו את זה".
חייכתי ושאלתי "מתקדמים?".
"בערך" הוא אמר ונשמע עייף מאי פעם.
"אני אוהבת אותך" אמרתי, מייחלת להגיד לו שאני מתגעגעת אך ידעתי שזה לא ישפר את מצבו ולכן העדפתי להגיד משהו שיחזק אותו.
"אני אוהב אותך" הוא אמר ומיד קולו הוחלף בשל עומר "איך שם?".
"בסדר" שחר אמרה ואני המשכתי לאכול, מתעלמת מהגוש בגרוני שלא זז מאז שמעתי את קולו של דניאל.
".. חוזרות?" עומר שאל ואני חזרתי להקשיב לשיחה.
"מחר בבוקר" שחר ענתה ודניאל שאל "מי נוהגת?".
"אני" אמרתי ושחר הנהנה "או אני".
"לא שתית בר?" דניאל שואל, לא מופתע בכלל מאחר וידע שאני לא אוהבת אלכוהול בכלל.
"רק שוט אחד" אמרתי.
"הן שיכורות?" עומר שאל ושחר המהמה לאישור "כולן, חוץ משתינו".
"גיא יודע?" דניאל שאל ועומר גיחך.
"אתם יודעים מתי אתם חוזרים?" שחר שאלה והקו השתתק לכמה שניות לפני שקולו של עומר נשמע במקוטע "לא".
"בקרוב?"
"אני מקווה".
"עומר-" דניאל אמר לו והמשיך לומר מה שלא הצלחנו לשמוע.
"אוקיי" עומר אמר ודניאל חזר לשיחה "מצטערים, אנחנו חייבים לזוז".
נאנחתי ואמרתי "תשמרו על עצמכם".
"אין לכן מושג כמה אנחנו אוהבים אותכן" עומר אמר.
"ללא ספק, אתן הכוח שלנו" דניאל המשיך אותו ואני הבטתי בשחר בחיוך.
"אני אוהבת אותכם בנים" אמרתי ושחר המהמה לאישור "בלי סוף".
השיחה התנתקה עוד לפני שהם הספיקו להגיב ואני נאנחתי והנחתי את הטלפון על השולחן, ממשיכה לאכול עם לב קצת יותר רגוע.
"דיברתם עם הבנים?" ליאן שאלה לפתע כשהגיעה ושחר הביטה בי והנהנה.
"ליאב היה שם?".
"לא שאנחנו שמענו" שחר אמרה וליאן משכה בכתפיה וחזרה מצחקקת לבריכה בחוץ.
"היא שיכורה" אמרתי ושחר הנהנה לאישור וחזרה לאכול.
-נקודת מבט של דניאל-
"ליאב!" צעקתי לאחר שניתקנו את השיחה מהבנות, מרגיש כאילו הלב שלי התמלא בכוחות מחודשים.
"דבר אלי" הוא אמר והגיע לידנו יחד עם תומר.
"אמיר" עומר עלה בקשר ואנחנו המתנו בשקט לפקודה.
"השטח נקי, יש לכם א' לדבר בחופשיות" הוא עלה בחזרה "שימו לב לאמצעי זהירות".
"אוקיי" אמרתי והפעלתי את הקשר למצב דולק כדי שאמיר יוכל להיות שותף בזמן שעומר כיבה והרחיק את הטלפונים שלנו.
"הסיפור הוא כזה" עומר אמר "לפני כמה שבועות אמיר נפגש עם אחד המקורות שלו שסיפר לו על עסקת הנשק האחרונה שלהם, כמו תמיד".
"כשאמיר שאל אותו איפה הם מאחסנים הכל הוא ענה שבמקום הרגיל" אמרתי "והשיחה שלהם המשיכה באופן נורמלי עד הרגע שהוא אמר שבאותו יום של המפגש השבוע שלהם, הוא לא יכל להגיע כי היה צריך לנסוע לבדוק שכל הנשק הגיע והכל מאוחסן במקום".
"אוקיי, אני לא מבין מה לא תקין?" ליאב אמר ועומר הסביר "ה'מקום הרגיל' שלהם, ממוקדם מתחת למשרדים שבהם הם נפגשים כל פעם מחדש".
"הו" ליאב אמר וסימן לעומר להמשיך.
"כשאמיר שאל אותו אם הבדיקה עברה בסדר, הוא לא אמר מיקום מסוים אבל אמר שלא כי הבדיקה לא נארכה הרבה זמן" עומר המשיך "מאחר והוא אסמתי ולא יכל להיות הרבה זמן במקום שיש בו הרבה חולות ועצים, זה הזיק לבריאות זלו והוא נאלץ לפרוש מוקדם ולהשאיר את הבדיקה בידי מישהו אחר כך שהוא לא בטוח מה התוצאה".
"זה נתן לנו רמז לגבי המיקום של מחסן הנשק, אבל לא הועיל לנו הרבה בלמצוא את ניר, עד שדניאל עלה על הדבר הבא".
"עשיתי בדיקה בהיסטוריה הרפואית שלו, הוא לא אסמתי" אמרתי "באותו זמן ובלי קשר איציק תחקר מקור אחר שלו שהוא במקרה טייס שעושה טובות לקונגרס מתחת לרדאר, והוא התמרמר שנמאס לו מנסיעות בלתי פוסקות בגלל גחמות חולפות של הקונגרס שלו ושלמרות שאמרו לו שאתמול הייתה הטיסה האחרונה שנכנסת בהפתעה.. הוא לא מאמין להם".
"לכאורה זה נראה שאין קשר בין הדברים" אמיר אמר מהקשר "ואכן לא היה עד שהגיע התחקור הבא, ועד שדניאל הפעיל את בדיקת השעונים".
"המקור של אמיר תיאר באוסניות באריכות את השבוע שלו, ולא טרח להשמיט שביקר שוב באתר שבו החביאו את הנשק, שאליו העבירו מהמקום הקבוע כי הייתה חבילה שצריכה להגיע בגלל אילוצים של הרגע האחרון.. אז מצאו מקום ארעי עד שימצאו לו מקום קבוע.. על מנת לעשות ספירת מלאי ולוודא שהכל מתנהל כשורה ונמצא במקום לאחר העברה".
"מה שהוא שכח, זה שבתחילת הפגישה הוא אמר לאמיר שבדיוק אתמול חזר מהעברה האחרונה של אותה סחורה" עומר אמר.
"הצלבנו את הדרכים שלהם לפי הג'י פי אס ונחשו מה?" עומר שאל.
"בינגו" ליאב אמר ואני חייכתי ואמרתי "עומר ניגש להראות לי את תוצאות ההצלבה, ואני ניסיתי במשך כמעט יום שלם לנסות להבין מאיפה הנ.צ המסוים הזה והתמונה מוכרת לי" המשכתי "עם הצלבה נוספת, גיליתי שזה האיתור האחרון שבו הופיע השעון של ניר".
"עשינו בדיקה קצרה על העבר של האיזור וגילינו שהוא בבעלות של אותו ארגון עיראקי שחטף את אחד הקצינים שלנו לפני 6 שנים" עומר המשיך "סיפור שלכאורה זהה לסיפור החטיפה של ניר, מתחיל בחטיפה למטרת קלף מיקוח וממשיך בסופו של דבר למשא ומתן רציני שכולל שחרור מחבלים או מוות".
"הפיצוץ בבסיס.. העיראקים עשו גם אותו לא?" ליאב שאל ועומר אמר "כמוך גם אנחנו חשבנו, הצלבנו רישומים ובדיקות של ג'י פי אס, יש רכב אחד בבעלות עיראקית שהיה נוכח באיזור הבסיס בשני המקרים".
"וכמו שעומר אמר קודם, המקום שגילינו בבעלות עיראקית הוא המקום שאליו לקחו את החטוף הקודם, אז עשינו אחד ועוד אחד ועוד אחד על כל הנתונים שקיבלנו, וזה-"
"המקום שבו היינו ביציאה הראשונה" תומר אמר בהשלמה ועומר הנהן "בינגו".
"אחרי שלא מצאנו כלום וחזרנו על מנת לעשות עוד כמה בדיקות, אמיר תחקר שוב את המקור שלו שכבר התחיל להלחץ מיותר מדי פגישות בזמן האחרון, ופלט בלי לשים לב את המקום אליו העבירו את ה'סחורה'".
"מבדיקה מהירה של המסלול של הג'י פי אס במסוק הטייס, נחשו מה יצא?".
"אותו הנ.צ במיקום העדכני של השעון של ניר" אמרתי "נכון ללפני יומיים" עניתי.
"מי אמר לכם שהוא לא זז עד עכשיו?" ליאב שאל.
"הוא לא" אמיר אמר מתוך הקשר ועומר הנהן "יש לנו שני ניצבים באותו איתור, הם שם מהרגע שעלינו עליו ומחכים שם עד לבואנו".
"ג'ון וטובי, שני לוחמים בוגרים מיחידה השותפה שהמשיכו לשרת, כרגע הם מוצבים שם כסמויים ולפי הדיווח האחרון שלהם - אתמול היו אנשים שנכנסו ויצאו מהמוצב.. או מחסן הזה שנמצא שם" אמרתי "הם דיברו עם אחד החיילים שם והוא אמר שהוא ראה את הבכירים נכנסים לשם יומיים קודם לכן עם חבילה גדולה, הוא לא ראה מה אבל היה לזה צורה של בן אדם".
"טובי שאל אותו אם הוא יודע מאיפה החבילה הזאת נשלחה, והוא טען שאינו יודע והפנה אותם לחייל אחר שלטענתו מלווה את המשלחת מהיום הראשון".
"אותו מטומטם אמר שהוא אכן מלווה את המשלחת מהיום שבו החבילה יצאה" אמרתי "נחשו איזה יום זה".
"יום החטיפה" ליאב אמר ואני הנהנתי "בינגו".
"עבודה יפה בנים, תעדכנו אותי בתכניות ההמשך" אמיר סיים וכיבה את השדר.
"וואו" ליאב אמר "אני מופתע".
"לטובה או לרעה?" עומר שאל ואני חייכתי.
"מופתע שיש לכם משהו בראש חוץ מבר ושחר" ליאב אמר ותומר גיחך והוסיף "ואוכל או סקס".
גלגלתי עיניים כשהחיוך לא יורד מפניי בזמן שעומר אמר "בדיוק שני הדברים שהייתי מוכן לרצוח אותך בשבילם עכשיו".
גיכחתי לעצמי, מזדהה עם המחשבה שלו אך מעדיף לשמור אותה לעצמי.
"אוקיי, בהנחה שהאיתור באמת צודק וניר שם, מה עושים עכשיו?" תומר שאל.
עומר עלה בקשר שוב מול אמיר בזמן שאני אמרתי "יש לנו שתי אופציות".
"אני מקשיב" ליאב אמר ותומר הנהן.
"אחת, כולנו נלך לאיתור ונפעל שם ביחד בזמן שבן וכריסטופר יעלו מסוק לאוויר, היתרון הוא שנהיה בריבוי כוח אדם בשטח, אבל החסרון הוא שנהיה במיעוט באוויר, הם ישארו אנשי הקשר היחידים שלנו וגם יקח זמן עד שירדו לשטח במקרה של פציעה" אמרתי.
"האופציה השניה היא שהם יחכו כאן, אני ודניאל נרד לאיתור ואתם באוויר, התקשורת תהיה תמידית ותוכלו לעדכן אותנו בפועל מה שקורה, מעבר לצילומי הלווין של אמיר" עומר אמר.
"או תגבורת" אמיר אמר באוזן ואני הגבתי "לא, יהיה מסובך מדי לעדכן אותם בהכל עכשיו".
"דניאל צודק, זה יקח זמן וזה רק מסבך את הכל" עומר אמר.
"יש לכם את ג'ון וטובי" איציק אמר ואני הבטתי בעיניו של עומר "תשמשו בהם".
"שכחתי מהם" עומר אמר ואני שיניתי את התדר במכשיר הקשר שלי והלכתי לצד בזמן שעומר דיבר עם ליאב ותומר.
"ניצב האם שומע?" עליתי מול ג'ון או טובי, מאחר והיו צוות, שניהם קיבלו את אותו שם במקרה שלא נצטרך אחד ספיציפי.
"ניצב מקודקוד?".
"שומע" טובי ענה.
"אתם בכוננות?"
"חיובי, במפקדה של המוצב, הם ממשיכים בשגרה רגילה כמו שהיה ביומיים האחרונים, לא ראינו שום סימן לחריגים ולמיטב ידעתינו, הוא עדיין כאן".
"קיבלתי"
"תזדרזו דניאל" ג'ון אמר "אם אני מבין נכון את השמועות כאן, המקום הקבוע שלו מוכן"
"המקום הקבוע?"
"הם רוצים לשים אותו במרתף" ג'ון אמר "ולהעביר לכאן את כל הנשק".
"חסרי הגיון" אמרתי ונאנחתי "אני אעדכן אותכם"
"שמענו את האופציות בקשר דניאל" טובי אמר "לכו על האופציה השניה, אנחנו כאן ונמלא את מקומם של ליאב ותומר"
"קיבלתי" אמרתי וחזרתי אל החבורה שעדיין דיברה.
"הם מהיחידה של גיא" עומר אמר לשאלה שלא שמעתי.
"רגע" ליאב אמר "הבאתם שני חיילים מהיחידה של גיא למבצע הזה?".
"זה לא אנחנו הבאנו" עומר רטן "זה אמיר, וטכנית זה התפקיד שלהם".
"הם בקבע?" תומר שאל ואני הנהנתי "התפקיד שלהם זה להיות סמויים ולעזור בכל מיני מבצעים מיוחדים, כמו זה"
"הבנתי אותכם" ליאב אמר ואני עדכנתי אותם במה שטובי וג'ון אמרו.
"מקובל" עומר אמר וליאב ותומר הנהנו.
תומר הלך לעדכן את החובש והקשר שבדיוק חזרו מסריקות בעוד אני עדכנתי את אמיר בקשר לגבי ההמשך.
"חכה לא' דניאל" הוא ענה.
"אמיר, אין לנו זמן לבזבז" עומר אמר.
"כנסו למסוק ותאכלו משהו, אני אעדכן אותכם ברגע שתהיה לנו תשובה".
נאנחתי ביאוש ומשכתי בכתפי "קיבלתי".

--------------------

תודה לכולכןן❤

החייל שליWhere stories live. Discover now