עונה 2 פרק 155

6.9K 320 325
                                    

הלכתי עוד כמה צעדים עד שהגעתי לאוהל גיבוש, אך שניה לפני שנכנסתי ראיתי שתי צללים של שני אנשים ליד הפתח
הסתכלתי טוב על הצללים המוכרים, והלב שלי עצר ודילג על פעימה או שתיים
דניאל עמד שם, שבין זרועותיו עמדה שלי, והשפתיים שלהם היו מחוברות, כאילו לעולם לא היינו יחד
***************
עמדתי עוד כמה דקות במקומי, מנסה לעכל את מה שהעיניים שלי רואות
למרות שבתוך תוכי ידעתי שעמדתי שם בשביל לראות אם הוא מעיף אותה ממנו, או שהוא זה שיוזם את מה שהולך שם
אבל לא, בניגוד למה שציפיתי, הוא רק הידק את האחיזה שלו עליה, והנשיקה שלהם לא נפסקה.
אחרי כמה שניות נוספות שעמדתי שם בשוק, הם התנתקו, ודניאל סובב את המבט שלו ופגש בעיני בדיוק כשהתעוררתי מההלם והסתובבתי להכנס לאוהל, חושבת ביני לבין עצמי אם הוא שם לב שראיתי 
נשכתי את שפתי, מנס לעצור בכל כוחי את הדמעות שחנקו את הגרון שלי, והתיישבתי בין לאון למלודי
״את בסדר?״ מלודי שאלה אותי בשקט ואני הנהנתי, לא רוצה לפתוח את הפה מחשש שהדמעות יצאו החוצה
״אוקיי..״ עומר צעק כשקם מאיזור המפקידים בדיוק שדניאל ושלי נכנסו לאוהל, לא מראים שום זכר למה שהלך שם בחוץ
נאנחתי ונשמתי עמוק, עוצמת את עיניי לכמה שניות ומקווה שהערב הזה יעבור כמה שיותר מהר כדי שאני יוכל לישון

שהערב הסתיים, מלודי ואני פרשנו ישר לחדר שלנו, היינו עייפות מדי בשביל להמשיך לשבת לדבר עם כולם
״דברי״ היא אמרה שהורידה את הסוודר של אד וקפצה על המיטה שלה
״אם את תשברי את זה אני לא יתן לך לישון בשלי״ אמרתי באיום והתיישבתי על המיטה שלי
היא גלגלה עיניים ״ראיתי שאת מחבקת את המפקד עומר כמה דקות.. מה קרה?״
״לא משנה..״ מלמלתי כשהרגתי שוב את אותה הרגשה הזאת בגרון
מה זה אומר עלינו? שאנחנו כבר לא מאורסים?
הטבעת על האצבע שלי כאילו שקלה טון פתאום, והאצבע כאילו רצתה רק לסלק אותה מעליה, את לא היה לי את הלב להוריד אותה
״דניאל?״ היא שאלה בשקט ואני הנהנתי והתחלתי לספר לה הכל
מאז שהתחילו השמועות עלי ועל לאון, עד הנשיקה שלו עם שלי, עד עכשיו
״קיוויתי שתגיעי אחרי שהם יסיימו להתמזמז״ היא אמרה ונאנחה
״הם.. הם מתנשקים מאז שאת הגעת?״ שאלתי בעיניים פעורות, בהתחשב בעובדה שהיא הגיעה די הרבה לפניי כי אני התעכבתי מעט במקלחת ולדבר עם גיא בטלפון.. כי מיד שהסתיים האימון, עומר תפס אותי בצד כמה דקות כי רצה להבין מה הולך איתי.. וכנראה זה מה שהיא ראתה 
היא משכה את שפתה והנהנה ״מצטערת״
עצמתי את עייני, מנסה למנוע מהדמעות שלי לרדת שוב
״זה בסדר.. אני רק רוצה לישון״ אמרתי ונשכבתי במיטה, מתחפרת בשמיכה
״אני בטוחה שהוא לא הפסיק לאהוב אותך אפילו לשניה בו.. גם אם הוא עושה את זה בשביל שתראי וגם אם זה אמיתי.. הוא עדיין אוהב אותך.. למרות שהוא אדיוט״ היא אמרה, ואני שתקתי ועצמתי את עייני, מנסה להרדם ולברוח מהעולם לפחות עד הבוקר

למחרת התעוררתי מהשעון המעורר שצלצל שעה מוקדם יותר מבדרך כלל, וגם קטע את השקט שלי
התרוממתי על הרגליים, וצעדתי למקלחת כשאני בקושי שולטת על מה שאני עושה
שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים בזריזות, ונכנסתי להתקלח.
אחרי דקה כבר הייתי בחוץ, קצת יותר עירנית ומודעת למעשים שלי
כשיצאתי לחדר עם המגבת, מלודי נכנסה למקלחת ואמרה מנומנמת ״יש לנו רק רבע שעה״
התלבשתי בזריזות, ואספתי את שיערי לקוקס מסודר
מלודי יצאה מהמקלחת לבושה כבר, היא אספה את שיערה בזמן שאני שתיתי את הנס קפה שלי להבוקר, יודעת שעד הפסקה צהריים, אם תהיה.. אני לא יאכל כלום.
מלודי סיימה גם היא, ויצאנו אל עבר מתחם האימונים, שתי דקות לפני שנגמר לנו הזמן.
הגענו בין הראשונים, והתיישבנו בצד, מחכים לכולם שיגיעו
״על הרגליים״ עומר אמר שכולם הגיעו והתמקמו
״האימון שלכם היום יהיה מפרך.. אני לא רוצה להגיד לכם סתם.. הוא לא יהיה קל והוא יהיה ארוך מהרגיל״ דניאל אמר ״התחלנו שעה מוקדם יותר בשביל שנסיים שעה מוקדם יותר וככה היה לכם זמן לנוח ולנו זמן להחליט סופית מי הולך״
״כן שון?״ עומר שאל כשאחד החיילים הרים את ידו לשאול
״סופית? זאת אומרת שכבר החלטתם?״ הוא שאל
״החלטנו פחות או יותר.. האימון של היום יוכיח לנו סופית״ דניאל ענה לו
״כן אד?״ עומר שאל
״יהיה לנו הפסקות?״ אד שאל
״תהיה לכם הפסקה אחת של עשרים דקות בצהריים וזהו..״ עומר אמר ״וכמובן שיהיו כמה דקות של מנוחה לאל שיגיעו ראשונים״
״עוד שאלות?״ עומר שאל בדיוק בזמן שאמיר ומקס הגיעו למתחם
״עוד משהו..״ דניאל הוסיף ״אמיר ומקס כאן יצפו בכם כל היום, בכל דבר קטן ובכל פרט במהלך האימון שלכם.. אז אם חשבתם לא להוכיח את עצמכם בפנינו.. תוכיחו את עצמכם בפניהם״
כולם שתקו לכמה שניות, ואז עומר אמר ״יאללה.. על הרגליים כולם״
בתוך שניות כולם היו על הרגליים, ממתינים לפקודה הבאה
״אנחנו נחלק אותכם לשתי קבוצות היום.. קבוצ אחת איתי ועם אמיר וקבוצה אחת עם מקס ועומר.. ואחר כך הם יתחלפו״ דניאל אמר ״אני לא רוצה לשמוע שום תלונות על זה שקשה לכם, או על זה שאתם עייפים או כל דבר אחר.. מי שמתכוון להתלונן, אני מראש אומר.. יכול ללכת כבר מעכשיו ולארוז את הדברים שלו מכאן״
משכולם שתקו ולא זזו, עומר אמר ״יופי״ ואז העביר מבטו על כולנו ״מאיב ועד בר כולכם עם דניאל, כל השאר איתי״
נאנחתי בהקלה שעומר שם אותי עם לאון ומלודי בקבוצה, אך הלב שלי נצבט עוד כששמעתי שדניאל איתנו
״הקבוצה שלי.. למתחם אימונים 2..״ עומר צעק וכולם התחילו לרוץ אחריו
״אוקי.. מי שנשאר פה.. תתחילו ב6 סיבובים במסלול הרגיל, הפעם יש לכם 4 דקות לזה.. שתסיימו את זה תרדו ל170 ו140 כפיפות בטן.. כדאי שתתחילו״ דניאל אמר ואנחנו כולנו התחלנו לרוץ, מקווים רק לסיים את היום הזה כמה שיותר מהר

החייל שליWhere stories live. Discover now