החייל שלי

עונה 2 פרק 96

״בהחלט אמ.. סיפור מסעיר.. ועכשיו לחדשות האחרונות שלנו להיום, לפני כמה שעות נעצרו שני אנשים, עקב תלונה על אונס. המתלונן מוסר, ששני הנאשמים חטפו בחורה, היכו אותה ואנסו אותה, והשאירו אותה ללא רוח חיים באחת הסמטאות הצדדיות וה-״ תוך כדי שהוא נדבר, עלו שתי תמונות של הנאשמים על המסך, אלה היו הפרצופים של כריס, כריס ורון.
**********
״הנאשמים ניגשו למשפט לפני כמה שעות ו.. תוצאות המשפט שלהם כמובן חסויות, אך אני בטוח שזה יצא אמ.. לטובה״ הקריין סיים את מה שרצה לומר ועבר לפרשה הבאה.
הסתכלי על בר, ומזווית העין ראיתי שגם גיא וספיר מסתכלים עליה, והעיניים שלה התחילו לדמוע.
הצמדתי אותה אלי, מחבק אותה, והיא החביאה את פרצופה בחזה שלי ובכתה.
סימנתי לגיא וספיר, והם על ולמעלה, נותנים לי איתה זמן לבד.
-נקודת מבט של בר-
אגרפתי את החולצה שלו בידי, והרגשתי אותו מהדק סביבי את החיבוק שלו, נותן לי תחושה שאני לא לבד.
כשנרגעתי מעט, הרמתי אליו את מבטי, והוא אחז בפניי וניגב את הדמעות שלי, מעביר את אגודלו לאט לאט על הלחי שלי, נותן לי להרגע.
״אל תבכי.. אני פה איתך.. אני מבטיח״ הוא אמר ״אני לא יעזוב אותך יותר לעולם! אני נשבע לך״ הוא סיים והצמיד אותי אליו
הנחתי את ראשי על כתפו, והוא ליטף אותי בגב, ועם היד השניה החזיק בידי, מעביר את אגודלו על כף ידי.
״אני מ.. מצטערת שבכיתי.. ככה.. פשוט.. הם.. התמ.. התמונות.. הזכירו לי את ז.. זה ו.. אנ-״ אמרתי אך הוא קטע אותי ״זה בסדר לאב! אני מבין״ הוא אמר, שותל נשיקה במצחי ״שתהיי מוכנה לדבר על זה אני כאן, אני תמיד כאן״ הוא אמר
הרמתי את מבטי אליו לאחר כמה דקות של שקט, והצמדתי את שפתיי לשפתיו, נואשת למגע שלו, נואשת להרגיש אותו.
הוא הניח את ידו על הלחי שלי, מלטף מעט ולא מנתק לרגע את שפתינו.
״הוא פשוט לקח אותי מהבית..״ התחלתי לומר לאחר שהתנתקנו, לאחר כמה דקות של שקט
דניאל הסתכל עלי, לא מזיז את היד שלו מהלחי שלי, מראה לי שהוא מקשיב
״הוא דפק בדלת ואמר שקוראים לו כריס הייל, נבהלתי בהתחלה, ובאתי לסגור עליו את הדלת אבל הוא אמר שהוא רק רוצה לדבר..״ אמרתי תוך כדי שהפלאשבק עולה לי מול העיניים
-פלאשבק-
״כריס הייל״ הוא אמר, מחייך.
נבהלתי מאחר וידעתי מי זה, ובאתי לסגור את הדלת אך הרגל שלו עצרה אותה ״אני רק רוצה לדבר.. מבטיח״ הוא אמר
פתחתי אותה שוב התרחקתי מעט ״דניאל פה?״ הוא שאל
״לא..״ אמרתי
״בר.. אל תשקרי לי..״ הוא אמר, ונבהלתי עוד יותר מהעובדה שהוא גם יודע את שמי.
״הוא לא כאן.. הוא בבסיס״ אמרתי שוב
״חבל בר.. זה או את או הוא״ הוא אמר, מתקרב אלי, ואני נשארתי נטועה במקומי מהפחד
״הוא.. הוא.. ל.. לא כאן..״ אמרתי
אך הוא רק חייך והרים קצוות שיער אחת שלי, ולהיפף אותה סביב האצבע שלו.
״אוקיי.. את בחרת״ הוא אמר, ואז בשבריר שניה, הרים אותי על כתפו והחל לצאת מהבית ״לא!!״ צרחתי, אך שום דבר לא עזר
״עוד צרחה אחת שלך ואני יגמור את זה כאן ועכשיו.. ותאמיני לי שאת לא רוצה״ הוא אמר, גורם לי לשתוק ולרעוד מהפחד.
״כבר הרבה זמן רציתי לעשות את זה.. בלי קשר לחבר המטומטם שלך..״ הוא אמר.
הוא הלך והלך, ובגלל שהייתי הפוכה, עם הפנים לגב שלו, לא ממש יכולתי לראות היכן אנחנו נמצאים.
לפתע הרגשתי את עצמי נזרקת על הרצפה, והגב שלי כאב לרגע מהחבטה שקיבלתי מעצמת הזריקה שלו.
פקחתי את עיני, וראיתי את כריס עומד מעלי, צוחק
״אז את באמת כל כך יפה כמו שהוא אמר אה?!״ הוא מלמל לעצמו
״אמרתי לך! ואתה חשבת שאני סתם מגזים״ קול מוכר מאוד נשמע פתאום
״טוב שנזכרת להגיע״ כריס אמר
הוא הושיט את ידו והרים אותי בכוח מרצפה, מצמיד אותי לקיר וגורם לגב שלי לקבל עוד חבטה.
כשמבטי התמקד ראיתי את מי שחשבתי שלעולם לא אראה יותר, רון עמד בפתח של המקום בו היינו, עם סיגריה בידו
רון מעשן? ממתי?
״שלום בר״ הוא אמר, מחייך גם הוא
כריס הסתכל עלי ואז עזב את אחיזתו בי, גורם לי ליפול על הרצפה.
הוא התכופף גם והעביר את ידו בליטוף על פניי, אך הרמתי את ידי והעפתי את ידו ממני.
״ילדה רעה..״ כריס אמר והרים אותי שוב
״אני אתן לכם להיות קצת לבד..״ רון אמר ויצא, משאיר אותי איתו.
״צרחה אחת שלך, ואני גומר את זה כאן״ הוא אמר, מראה לי את האקדח שמאחוריו.
התחלתי לרעוד, למה הוא מתכוון? מה הוא הולך לעשות לי שבגללו אני עומדת לצרוח?
התשובה לא איחרה לבוא.
הוא הוריד את ידיו, והוריד את בחולצה שלי בשליפה מהירה, משאיר אותי עם חזיה.
הדמעות החלו לזרום מעיני ללא שליטה, אך כריס רק חייך.
הוא הוריד את הגופיה שלבש בשליפה, ולאחר מכן את המכנס והבוקר שלו, ונשאר עירום לגמרי.
הוא התחיל לנשק אותי, בגסות, הוא נישק בכל מקום ונגע במקומות שהיחיד שנגע בהם היה דניאל.
הוא הוריד את המכנס והתחתונים שלי בשליפה, ולאחר מכן תלש את החזיה שלי וקרע אותה, משאיר אותי גם ערומה לגמרי.
ידעתי מה הולך לקרות עכשיו, ידעתי שזה לא יגמר בזה.
ניסיתי להתנגד לו, להעיף איתו ממני, אך הוא הרים את רגלו ובעט ברגל שלי.
יכולתי להשבע ששמעתי משהו מתפתח שם, והכאב היה כל כך חזק שלא יכולתי שלא לצרוח.
צרחתי, והצרחה שלי הייתה כל כך חזקה שתהיתי אם גם השכנים שמעו את זה.
הרגל שלי כאבה ברמות, ונפלתי לרצפה מאחר ולא יכולתי להחזיק את עצמי יותר.
כריס ירד לרצפה גם הוא, וסטר לי בחזקה לפניי.
הוא פתח את רגליי, מתעלם מהצרחות שלי ומהכאב, ופשוט אנס אותי ללא רחמים.
הוא נגע בי ונישק את כולי תוך כדי שעשה את מעשיו, גורם לי לכאבים רבים, ולא מתחשב בצרחות ובדמעות שלי.
״הבטחתי לדניאל שאני יפגע בו..״ הוא אמר תוך כדי שהוא מנשק את בטני ״הוא פגע באנה שלי, הבטחתי שאני יפגע בו בחזרה״ הוא אמר ועלה עם שפתיו למעלה, מתעכב על כל סנטימטר ״והדרך הכי טובה לפגוע בו, היא לפגוע בך..״ הוא אמר, ממשיך לנשק אותי ״אז אם אני יכול להנות מזה על הדרך.. למה לא?״ הוא אמר, ומיד אחר כך בא כאב חד כל כך שצרחתי שוב, והדמעות לא הפסיקו לרדת לי אף לא לשנייה.
״ובלי קשר אליו.. תראי אותך.. כל כך יפה״ הוא אמר וליטף את גופי ״אני לא מאמין שלא עשיתי את זה עד עכשיו״ הוא אמר ונישק אותי
הוא הפסיק לשניה את מעשיו, התנשף מעט, ואז נכנס בחזרה בחזקה רבה, הוא עשה את זה כל כך חזק, בלי רחמים, שלא הרגשתי שוב דבר מלבד כאב.
הוא יצא ממני לאחר שגמר, משאיר אותי על הרצפה, עם הרגל שכנראה נשברה לי, ולבש את הבוקסר שלו.
״אני נהנתי״ הוא אמר וחייך אלי.
הדמעות המשיכו לרדת לי, והתביישתי, התביישתי בגוף שלי והתביישתי במי שאני.
היחיד שראה אותי ככה, היחיד שאי פעם נגע בי בצורה כזאת, היחיד שהסכמתי לו, היה דניאל.. ועכשיו המצב הזה השתנה, הוא כבר לא היחיד.
הוא אמנם היחיד שעשה זאת בהסכמה שלי, אך הוא לא היחיד שעשה זאת, וזה כאב יותר מכל דבר אחר.
רון נכנס לחדר ״גמרת איתה?״ הוא שאל, מתייחס אלי כאל לא יותר מלא צעצוע.
״היא כולה שלך..״ כריס אמר, ועיניו נצצו
הוא החל להתקדם לעברו ״היא טובה אחי.. צדקת״ הוא אמר לו בשקט, אך שמעתי.
״אני יודע.. אני תמיד צודק״ רון אמר לו והחל להתקרב אלי.
הוא הרים איתי מהרצפה, והרגל שלי זעקה מכאב, ובאופן אינסטינקטיבי צרחתי, אך הוא הרים את ידו וסטר לי בחזקה.
נשכבתי את שפתיי, הכאב בכל גופי היה כל כך חזק, שהרגשתי שעוד שניה יהיה לי חוק בשפה.
הוא זרק אותי על הרצפה, והחל גם הוא להתפשט
לא! לא בבקשה לא עוד! אני לא יכולה!
הוא ירד על הרצפה ואמר ״אמרתי לך שאני ישיג אותך בר.. אני תמיד משיג את מה שאני רוצה״ הוא אמר והחל לאנוס אותי, גם הוא, חזק ובלי רחמים.
צרחתי, צרחתי מהכאב הוא גרם לי, צרחתי מהכאב ל הרגל שלי, צרחתי מהכאב בפניי, צרחתי מהעובדה שאני לבד, ששתי האנשים הכי מפחידים בעולם יכולים לעשות לי כל מה שהם רוצים, ואני לא יכולה לעשות כלום.
הדמעות זרמו וזרמו ללא הפסקה, ותהיתי איך יש לי כל כך הרבה דמעות?!
כשרון גמר את מעשיו, הוא יצא ממני, משאיר אותי על הרצפה, שבורה.
הוא הזיז את רגלי, וגרם לצרחה של כאב לצאת ממני
״שקט!״ הוא אמר ובעט בצלעותיי, וגם שם, גרם לכאב חד, ותהיתי אם גם שם נשבר משהו.
הוא בעט בי שוב, ומהכאבים הרבים שהיו לי, כבר לא יכולתי להחזיק את זה יותר, ואיבדתי את ההכרה..
-סוף פלאשבק-
״ומכאן אתה כבר יודע..״ גמרתי את הסיפור, עם דמעות בעיני.
הפה של דניאל היה פתוח, והעיניים שלו היו רטובות, מלבד הדמעות שכבר ירדו לו
״אני לא מאמין..! אני.. אני מצטער בר.. אני מצטער.. הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי למנוע את כל זה, למנוע רק משהו קטן מזה!! הלוואי ולא הייתי מתאהב באנה מההתחלה.. אני מצטער.. אני מצטער יפה שלי.. אני מבטיח שיותר לעולם אני לא יעזוב אותך.. ולא אכפת לי לאן אני צריך ללכת.. אני מצטער.. אני מצטער.. אני אוהב אותך.. אני מצטער״ הוא אמר וחיבק אותי חזק.. לא מפסיק למלמל שהוא מצטער, ומנגב את הדמעות שלו..

------------------------------

מקווה שאהבתם את הפרק..😄
אתם חושבות שדניאל יעשה משהו?
רוצות את ההמשך??
אשמח לתגובות❤️