פרק 19-עבודה♡

Start from the beginning
                                    

״סתכלי עליי״ ביקש באיום. ״איך את אומרת לי להעיף את העיניים שלי מדבר ששיך לי?״.

״תעני לי״ אמר.

״אתה שוב מפחיד אותי!״ אמרתי נזכרת שאמר לי להגיד לו בכל פעם שהוא מפחיד אותי.

״בואי״ אמר וחיבק אותי. ״אני נשבע לך שהזונה הזאת היא כלום בשבילי״ אמר ונישק אותי.

סיום פלאשבק

כל זה קרה ממש כאן, במקום בו אני נמצאת.

״נו ירדן נו״ מילמלתי, הודעתי לה שתבוא לקיוסק שהוא יחסית רחוק מהבית של פארקר.

התרגשתי לכבוד זה שאני עומדת לפגוש אותה בפעם הראשונה עם הזיכרון שלי, אך צר לי שלא אוכל לומר לה שחזר לי הזיכרון כי היא תחשוד שהייתי אצלו.

כן, אני הרחקתי לכת מהבית שלו וקראתי לה כדי שלא תחשוד שהייתי אצלו.

ראיתי את רכבה מרחוק ״מה עשית פה?״ שאלה כשנכנסתי לרכבה.

״סתם...הייתי אצל חברה״ אמרתי באדישות שמאפיינת אותי, הבטתי בה וחייכתי. הבת דודה שלי.

הבת דודה הכי טובה שלי, אבר!

״אוקיי״ אמרה מגלגלת את עינייה כשראתה שאני לא מפסיקה להביט בה והמשיכה לנסוע.

״פארקר גר כאן״ אמרה כשחלפנו על פני ביתו, ולחשוב שיכולתי לחכות לה כאן במקום ללכת רבע שעה ברגל.

״אה כן?״ גייסתי את הקול הכי אמין שלי, ירדן אני יודעת הכול.

״כן״ אמרה מביטה בי לרגע במבט רחום אך היא ישר החליפה אותו למבטה הרגיל,

אז ביגלל זה המבט הרחום שלה תמיד עלה על פרצופה כשדיברה איתי על בנים ורמזה משהו על פארקר באחד הימים במסעדה.

״דרק התקשר אליי, הוא אמר שהיום תהיה מן מסיבה כזאת לרגל משהו של טחונים״ אמרה בקול פלצני, כמה שצחקתי.

״טוב תעצרי לי בבית אני יחליף בגדים״ אמרתי, היא הנהנה.

היא עצרה לי, רצתי אל תוך הבית.

עליתי למעלה החלפתי בגדים, סירקתי את שיערי וירדתי למטה בריצה.

״כמה זמן לקח לי?״ נכנסתי לרכב כאשר אני מתנשפת.

״לקח לך עשר דקות, אווארדין יפה מאוד!״ אמרה בקול סמכותי.

״וואו מי היה מאמין״ צחקתי.

לאחר 15 דקות

״הבוס לא איחרתי!״ הצהירה ירדן בציניות כשהיא מתקדמת אל עבר דרק ומנשקת אותו.

היא לא מנשקת....אוכלת את הפה שלו.

״מה איתך קים, יש חבר?״ שאל דניס, הסטתי את מבטי מהם והבטתי בו.

עוד פעם זה...

״ל-לא לא אין לי״ אמרתי, לא יודעת בדיוק מה הקשר שלי.

״אז אפשר להזמין אותך לדייט להערב?״ שאל, לא.

״ממ..כן למה לא?״ שאלתי בחיוך. עוף מפה. ״איפה?״ ומתי זה יגמר?

״את האמת שפה..״ אמר מובך. ״הו..אוקיי״ אמרתי לא קמצן ביכלל.

״אז היום בערב כאן, ממש אחרי עבודה״ קבע.

MY LORDWhere stories live. Discover now