הוא שתק, שתיקה ארוכה.
התיישבתי מולו כשהוא מביט בי ושותה עוד כוסית ועוד כוסית מהמשקה האלכוהולי.
הוא הטה את ראשו לאחור והחזיק אותו מה שאומר שהכאב ראש של השכרות מתחולל אצלו כרגע.
חיוך שטני התפרש על שפתיי.
התקדמתי אליו, הוא לא ראה זאת כי הטה את ראשו כך שראשו נח על כרית ועיניו עצומות.
התיישבתי עליו מריחה את הבושם שכל פעם מחדש סחף אותי ושיכר אותי, הוא הרים את ראשו אליי ובחן אותי.
״פארקר״ לחשתי לאוזניו.
הוא הניח את ידיו על אגני ״כן נסיכה?״.
״אתה יכול בבקשה לומר לי מה פשר המכתבים שקראתי?״ שאלתי בקול מגרה מפחדת מהתגובה שלו.
הוא שתק כמה שניות.
״היית עולמי קים״ אמר בעיניים עצומות ״אהבתי אותך כמו שלא אהבתי אף אחת אחרת״.
״ואז באה התאונה, קים״ אמר ״הרגשתי שלוקחים לי חלק מהלב לא אכלתי, לא שתיתי לא תיפקדתי עד שיצאת מהבית חולים, קים הייתי איתך יום ולילה עד שהתעוררת״.
״ספר לי עוד״ לחשתי.
״אחרי שהתעוררת לקחתי אותך הביתה, לכאן..ישנתי איתך״ הוא קטע את עצמו.
״מה אחרי זה?״ שאלתי מדרבנת אותו לספר לי כשאני מלטפת את פניו.
״בבוקר קמתי ולא היית שם, נעלמת״ הרים את ראשו, פקח את עיניו, בחנתי את פניו עם כמה שהיה נראה גורג׳ס הוא היה נראה מאוד פגוע.
״אחרי יומיים של חיפושים מצאתי אותך אצל דודה שלך את אמרת שאת לא מכירה אותי, בכית, צעקת זה היה נראה כאלו פחדת ממני, לא הבנת מי אני״ אמר ״פה הבנתי שמה שהרופא הזהיר אותי נכון.״.
״ממה הוא הזהיר אותך?״ שאלתי בסקרנות.
״הוא הזהיר אותי שאת עלולה לאבד את הזיכרון לתמיד בכל רגע נתון״ אמר כשהוא מניח את ידיו על פניו ״זה בסדר הוא מת״.
״מה?״ צעקתי, הוא התעלם ממני.
״ואז מאז לא הפסקתי לעקוב אחרייך, שלחתי בכל פעם שהיית יוצאת מהבית בשעות מאוחרות שומר שישמור עלייך.״ אמר ״הייתי נותן הוראה לכל הברמנים לא לחלק לך משקה אלכוהולי, בואי נגיד שהייתי שם בשביל לבלום כל דבר רע שהיה אמור לקרות לך.״
״וביום שראית אותי במסעדה?״ שאלתי מחליטה שלא לשאול על הרופא כדי לא לעצבן אותו.
״זה היה היום המאושר בחיי מאז שהלכת, כי יכולתי להביט בך ושאת תביטי בי גם״ אמר ״אבל הייתי צריך להתאפק ולא לדבר איתך על מה שהיה..זה מה שהרופא אמר״.
״לא יכולתי להפסיק להסתכל עלייך קים, היית כל כך יפה! גדלת כל כך!״.
״ואז לאחר כמה לילות של בכי חזרתי למסעדה רק כדי לראות אותך קים, ביקשתי וויסקי והגשת לי את המיקס שלך-״ הוא קטע את עצמו בגיחוך.
״מה מצחיק?״ שאלתי מחייכת.
״אני לימדתי אותך את המיקס הזה״ אמר, פאק מה?
״מה?״ שאלתי בהלם.
״כן..מדהים שאחרי הכול זכרת..״ אמר בכאב.
״מה קרה?״ שאלתי רואה שהנושא הזה ספציפי הכאיב לו מאוד.
״קים מקודם שהגשת לעצמך את הפסטה, הוצאת את המלפפונים מהסלט..זה משהו שהיית עושה תמיד.״ אמר בגיחוך, זה עשה לי טוב לראות אותו מחייך.
״והאישה ששתלה את הצמחים בחוץ זאת האישה המיוחדת שיושבת עליי עכשיו״ אמר בחיוך, חייכתי.
שמתי לב שהוא לא בכה כל השיחה, אני במקומו הייתי בוכה.
הוא עבר כל כך הרבה לפי מה שהוא מספר.
״אז לא עשיתי עבודה טובה..״ אמרתי מתכוונת לכל הצמחים שהפקדתי והשארתי אותם בצד ללא דרך אל הצינור.
״אני הרסתי אותם, בעטתי בהם אחרי שהלכת״ אמר.
הבטתי בו כמה דקות והוא אותי.
״קים תפסיקי לבהות בי אני לא אשלוט בי״ ביקש, המשכתי לבהות בו.
הוא הביט בי, עיניו שוטטו בפניי עד שהגיעו לשפתיי, הוא רכן אליי הרגשתי את חום שפתיו על שלי,
הוא הניח את שפתיו על שלי לאט לאט ובאותה שנייה נישק את שפתיי באגרסיביות.
״פארקר״ לחשתי בפחד.
״כן פרינסס?״ שאל.
״אתה יכול להחזיר אותי הביתה?״ שאלתי.
איך?????
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
MY LORD
Ρομαντική״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
פרק 16-הסברים♡
Ξεκινήστε από την αρχή
