פרק 13-הבית של פארקר♡

Start from the beginning
                                    

״שלום לך העלמה קים״ אמר בחיוך.

״סיימנו עם ההיכרות?״ שאל פארקר בנימה מסוימת.

השומרים פתחו לנו את השער ונכנסנו, הבטתי בשביל שעשוי מאבנים בגוונים של לבן שחור אפור.

הוא פתח את הדלת עם טביעת אצבע את הדלת, מוזר שכמוהו.

״ליידיז פירסט״ אמרתי דוחפת אותו ונכנסת אל תוך הבית.

״הולי שיט״ אמרתי בהתלהבות בוחנת את היופי של הבית.

״פרינסס״ הוא הזהיר אותי על השפה. ״סליחה״ עניתי.

קפצתי על הספה הענקית והנוחה שלו, בבית שלי ושל ירדן זה ספה שאם אתה נשכב עליה אתה קם עם כאב גב רציני.

נכנסתי למטבח, זה אפילו לא בגודל של מטבח זה פעמיים החדר שלי ושל ירדן ״שווה להיות פושע״ מילמלתי.

עשיתי את הסיבוב של הבית, בחנתי את מחצית מהבית, את החצי השני לא היה לי כוח.

התיישבתי על המדרגות, לא היה לי כוח לרדת.

״עשיר מזדיין״ מילמלתי, לא יכולת לגור בבית של חדר וחצי.

היה צליל של הודעה, הוצאתי את הפלאפון שלי מהכיס האחורי.

מאת: פארקר
למי קראת עשיר מזדיין?

קמתי מהמדרגה בפחד, אני נמצאת בבית של עבריין זאת אומרת שיש לו את הדרכים לתפוס אותי.

כן, אני רואה טו מאצ׳ סרטי אקשן.

רצתי למטה, פתאום המרדגות נראו לי כדרך קדושה.

קיבלתי עוד הודעה.

מאת:פארקר
את סתם רצה, את יודעת שאני אתפוס אותך.

חייכתי, לא אתה לא.

התחבאתי מתחת לשולחן בסלון.

קיבלתי עוד הודעה.

מאת: פארקר
השולחן הולם אותך, פרינסס.

מאת: פארקר
אני בא אלייך יפה.

הנחתי את הפלאפון על השולחן וחיפשתי מקום מחבוא.

שמעתי אותו יורד ממדרגות ורצתי לווילון, התחבאתי מאחורי הווילון.

טיפשה שכמותי.

MY LORDWhere stories live. Discover now