שחמט

פרק 29

הגיע כבר הבוקר, והרגשתי את העייפות כבר, פחדתי להסתכל על עצמי במראה אך ידעתי שאתאפר כדי לנסות להסתיר את זה שלא ישנתי.
הדבר הראשון שהחלטתי לעשות אחרי שסיימתי את אירגוני הבוקר שלי זה לדבר עם דמיאן ולנסות להתנצל, אני לא כל כך טובה בלהתנצל אבל אני אנסה לפחות.
ידעתי שקמתי מהמיטה מאוחר כי כשירדתי לארוחת בוקר ליז אמרה שהוא כבר סיים ושהוא במשרד ולא נתנה לי לעזוב עד שאכלתי גם, הפעם האחרונה שדיברתי עם ליז הייתה ממזמן, שכחתי כמה אשת שיחה טובה היא.
כשסיימתי לאכול התכוונתי לחזור לחדר אבל לרגליים ולמוח שלי היו תוכניות אחרות והן הובילו אותי לקומה השלישית, לא עברו יותר מכמה דקות עד שמצאתי את עצמי עומדת מול הדלת של המשרד של דמיאן ושוקלת אם לדפוק או פשוט להיכנס או ללכת על האופציה הקלה ולברוח לפני שמישהו ישים לב שהייתי כאן, בסופו של דבר מצאתי את עצמי עם יד מונפת באוויר כדי לדפוק על הדלת אבל לפני שהספקתי לדפוק שמעתי את קולו של דמיאן מבפנים, ״את יכולה להיכנס קייט״ פתחתי את הדלת והצצתי פנימה, משרדו היה גדול ורחב, הדבר הראשון שתפס את עיני זו ספה של שני מושבים בצבע אפור כהה, הקיר שמול הדלת היה מכוסה במדפים ועל המדפים קלסרים שחורים ועבים, בדיוק כמו שיש לאבי במשרד, ובאמצע החדר, קרוב מספיק למדפים, היה שולחן משרדי בצבע שחור, הונח עליו מחשב וממולו היו שתי כיסאות ישיבה בצבע אפור כמו של הספה.
״יש לך משרד יפה״ אמרתי לדמיאן אחרי שסיימתי לראות את כל המשרד ועברתי להסתכל על פניו, על פניו הופיע מבט מתגרה, שחצני ומשועשע, רק מהמבט שלו ידעתי שהוא מבין למה אני כאן, ״כן קייט, רצית להגיד לי משהו?״ הוא שאל והרים גבה בשעשוע, ״כן, אני לא סתם כאן הרי״ אזרתי אומץ ועניתי תשובה מתחכמת כמו שאני רגילה, דמיאן חייך ומבטו המתגרה, השחצני והמשועשע הפך למבט רק משועשע, וסימן לי עם עיניו להמשיך, ״בדקתי את העניין, צדקת לא אתה הרגת את אבא שלי״ אמרתי לו, ויתרתי על לבקש סליחה וידעתי שהוא ידע שזה מה שאני הולכת להגיד עוד כשהכניס אותי למשרד, ״אני יודע שצדקתי קייט, את צריכה עוד משהו?״ הוא שאל, המבט המשועשע נשאר על פניו, הוא ידע בדיוק למה באתי, כמעט חשבתי שהוא קורא מחשבות, ״אני צריכה שתעזור לי״ אמרתי לו, לא פחדתי לבקש עזרה, התחלתי לסמוך על דמיאן לאט לאט, הוא סימן לי עם עיניו להמשיך, ״אני צריכה שתעזור לי למצוא את מי שרצח את אבא שלי״ המבט המשועשע ירד מפניו והפך לרציני, הוא הנהן בהסכמה ולפני שבא להגיד משהו הוספתי במהירות, ״וזה חייב להישאר בנינו״ הסתכלתי לו לעיניים, שנינו לא מצמצנו ואז הוא הנהן כהסכמה וסימן לי לשבת.
-
היי אהובים, מצטערת על קצב הפרקים שעולים כאן, אני יודעת שהבטחתי שני פרקים כל פעם אך לצערי אני לא מספיקה לעשות את זה, בקושי בעמוד שלי באינסטגרם אני מצליחה לתפקד.
אני בכיתה יא והלחץ מתחיל כבר מעכשיו (נובמבר) אז יכול להיות שפרקים יעלו בתדירות יותר נמוכה.
מקווה שתבינו אותי.
העלתי את הפרק הזה אתמול לעמוד שלי באינסטגרם ושכחתי לעלות לכם.
פרק מטורף, אחד האהובים עליי. קייט ודמיאן שלנו מתחילים לשתף פעולה? מה אתם אומרים על זה? תשתפו אותי כאן בתגובות.
באהבה גדולה והערכה על כל הסבלנות שלכם לפרקים,
הדר❤️.