פרק 48

1.5K 56 9
                                    

אנחנו בהאזנות כבר חודשיים, בשבועות הראשונים הייתי אופטימית, עמוק בפנים באמת האמנתי שכבר הגענו לסוף, אחרי חודש בלי לשמוע שום דבר שעוזר לנו חוץ מתוכניות לעתיד אני ודמיאן התחלנו לחפש כיוונים אחרים בזמן שאחד חיפש השני הקשיב, אבל כל דבר שעשינו הוביל אותו למבוי סתום, או פשוט החזיר אותנו לאותו המקום, שזה מישהו מבפנים, אחרי חודש וחצי כבר התחלתי להתייאש, אם הגורל לא רוצה שאני אנקום אז כנראה אני לא צריכה לנקום, אך זה הפך להיות הדבר היחיד שבוער בתוכי, הנקמה הזאת הייתה הדבר היחיד שבשבילו חייתי, שבשבילו קמתי כל בוקר, שבשבילו המשכתי להאזין לתוכניות של אחים שלי עם האויב שלהם, אחרי כל מה שאבא שלי עשה בשבילי כל השנים הייתי חייבת לו את זה, חייבת לו ולעצמי.
אני יושבת במשרד של דמיאן כשהוא לצידי, שנינו עם אוזניות ומחברת מולנו בכוונה לכתוב כל פרט מפליל, המחברת מונחת ככה כבר חודשיים, לא נכתבה בה אפילו מילה אחת.
דמיאן מאזין במשרד של ג׳ון, אני מאזינה במשרד של ג׳ייסון, לא רציתי לספר לדמיאן שעמוק בפנים אני סומכת על ג׳ון ולא מאמינה שהוא לא יבחר את האנשים שמסביבו בפינצטה לכן החלטתי לחלק את זה ככה.
במהלך החודשיים אני ומיה דיברנו הרבה, הקשר שהתנתק בגלל המעבר לדמיאן חזר להיות חזק, אפילו יותר ממה שהיה לפני כן, הכרתי את קונור לעומק, ההכרה איתו גרמה לי להבין כמה הוא ומיה מתאימים.
מהשיחות עם ג׳ון התחמקתי, לא יכלתי לדבר איתו ולשקר לו תוך כדי, אומנם הקשר שלי ושל ג׳ון לא היה חזק כמו הקשר שלי ושל מיה, אבל הוא היה מספיק חזק בשביל שאני לא ארגיש בנוח לשקר לו.
כשדמיאן גילה על כך שאני מתחמקת מהשיחות עם ג׳ון הוא כעס, בעצם כעס זה לא מילה שיכולה לתאר את  איך שהוא הגיב, הוא טען שג׳ון יתחיל לחשוד וזה יגרום לכך שהתוכנית שלנו תהרס, ולכן עכשיו כשהטלפון שלי מצלצל במשרד של דמיאן אני שולחת את ידי ועונה לו, כי עמוק בפנים ידעתי שדמיאן צודק, גם אם לא הודתי בזה.
״קייט, הכל בסדר?״ ג׳ון שאל כשעניתי לו, ידעתי שהשאלה הזו נבעה מההתחמקות המתמשכת שלי לאורך התקופה האחרונה. ״כן, אני פשוט מנסה לעשות את המשימה שאתה וג׳ייסון נתתם לי, הרי אני לא כאן לחופשה נכון?״ שאלתי וצחקתי מעט, הצחוק שנבע מלחץ היה הדבר הכי מסגיר שיכלתי לעשות, אני אף פעם לא צוחקת כשאני צינית, אבל ג׳ון לא שם לב לזה הפעם, כנראה שהתרחקנו יותר מידי אם הוא כבר לא שם לב לדברים כאלה. ״מה את אומרת שניפגש?, נשב נאכל במסעדה, פעם היינו עושים את זה כל שבוע ביחד״ ג׳ון הציע, הרגשת השמחה שלי על ההצעה התנגשה עם הלחץ שלי, לשקר בטלפון זה דבר אחד, לשקר פנים מול פנים זה דבר אחר לגמרי, המילים לא יצאו לי מהפה, הרגשתי שהן נעלמות, אולי בגלל שלא ידעתי מה לענות, דמיאן הסיט את מבטו אליי, לא הייתי צריכה לשים את הטלפון על רמקול, הוא שמע את הקול מהאזנות שיש לנו במשרד של ג׳ון, עיניו ננעצו בי, הוא סימן לי להסכים, אך כשלא הגבתי מבטו הפך למאיים, והמבט של דמיאן הלחיץ אותי יותר מהלחץ לשקר לג׳ון פנים מול פנים, ״קייט?״ ג׳ון שאל כנראה לא הבין לאן נעלמתי, ״אני כאן, מתאים לך מחר?״ שאלתי, ניסיתי לגרום לקול שלי להישמע קליל, כנראה שאני שחקנית יותר טובה ממה שחשבתי, ג׳ון הסכים וניתק את השיחה בטענה שיש לו פגישה חשובה.
הסתכלתי על דמיאן שעד סוף השיחה נעץ בי את מבטו, ״תתאפסי״, היה הדבר היחיד שאמר ואז חזר להאזין.
-
חודשיים של האזנות לחינם, אני מאוכזבת ומיואשת בדיוק כמוהם.
דמיאן שלנו קצת כועס על קייט, פעם ראשונה שאני מצדיקה אותו, גברת את מתנהגת חשודדד.
שיחה עם ג׳ון שלנו, מה יקרה בשיחה לדעתכם?.
אני אשמח שתשתפו אותי בדעה שלכם. אם אהבתם את הפרק? לא אהבתם? מה הייתם מוסיפים? מורידים? משנים?.
מקווה שאהבתם,
הדר❤️.

שחמטWhere stories live. Discover now