שחמט

פרק 17

קמתי בבוקר מאוחר יותר ממה שאני רגילה, שטפתי פנים וחזרתי למיטה, לא היה לי מה לעשות כאן, לא ארזתי איתי כלום, זו בהחלט הייתה טעות.
אחרי כמעט חצי שעה שאני יושבת במיטה ולא עושה כלום, הבנתי שאם אני אשאר כאן עוד הרבה זמן ואמשיך ככה אני אשתעמם למוות, ולכן החלטתי לרדת ללמטה לבקש מדמיאן כמה דברים למרות המריבה של אתמול.
ירדתי במדרגות במהירות, חסרת סבלנות ומיואשת מרוב שעמום, כשהגעתי ללמטה התחלתי לחפש אותו בסלון ובפינת אוכל, וכשלא מצאתי החלטתי ללכת למטבח ולשאול את אחת העוזרות שיש שם.
נכנסתי למטבח והתכוונתי לפנות לעוזרת שהייתה שם אך היא הקדימה אותי, ״בוקר טוב, תרצי משהו לאכול?״ היא שאלה בחמימות והסתכלה עליי בחיוך ״לא תודה, רק רציתי לשאול אם את יודעת במקרה איפה דמיאן?״ פניתי אליה גם בחיוך ובנימוס, ״הוא יגיע יותר מאוחר היו לו כמה סידורים, מה שמזכיר לי אני צריכה לעבור איתך על התפריט של האוכל״ היא אמרה במהירות וניגשה לכיווני, יושבת לצידי על הכיסאות בר, היא לא נתנה לי הזדמנות להגיב וישר התחילה לדבר, ״אוקי לדמיאן יש תפריט קבוע ומסודר״ היא אמרה ועצרה להסתכל לראות שאני מקשיבה לה, חייכתי אליה והיא המשיכה, ״כדי שתרגישי בנוח הוא ביקש ממני לשאול איזה מאכלים את אוהבת כדי שאוכל להכין לך בזמן שהוא יאכל את מה שכתוב בתפריטו״ היא הוסיפה בחיוך חמים, ״אני לא צריכה אוכל מיוחד זה בסדר שאני אוכל כמוהו״ אמרתי בחיוך ובמבוכה, הרגשתי לא נעים לגרום לה לעבוד קשה יותר ממה שהיא עובדת, והיא כאילו קראה את מחשבותיי ענתה לי בזריזות ״אם את דואגת לכך שאני עובדת קשה אז אני לא, אני נהנת לבשל, זו האהבה הכי גדולה שלי בחיים״ היא אמרה בחיוך רחב, אחרי כמה דקות שהיא דוחקת בי להגיד לה מה אני אוהבת לאכול, אמרתי לה כמה דברים והיא חזרה להתעסק בסירים שהיו על הגז.
השיעמום גבר עליי והחלטתי להתחיל  איתה שיחה, ״אז איך קוראים לך?״ שאלתי אותה וקמתי לעברה, מסתכלת בסירים ומערבבת אותם, הכמות סירים הייתה גדולה והיא עברה מאחד לאחד במהירות והנחתי שלא תזיק לה עזרה, ״קוראים לי ליז״ היא אמרה בחמימות, ״יש לך משפחה ליז?״ המשכתי להתעניין, ״בן ושתי בנות, אבל הם כבר גדולים ונשואים, בכל זאת אני לא צעירה, יש לי גם נכדים מהם״ היא אמרה וחיוכה החמים התרחב כשדיברה עליהם, ראו את האושר בעיניה, חייכתי גם, האושר שלה היה מדבק, ״כמה שנים את עובדת כאן?״ שאלתי שוב, משהו בה עניין אותי ואני לא יודעת למה, ״התחלתי לעבוד אצל דמיאן לפני 4 שנים, כשהוא התחיל לנהל הכל, אך הכרתי אותו עוד מלפני״ היא אמרה בחיוך, היא דיברנ על דמיאן כאילו היה בנה, ״איך הכרת אותו?״ שאלתי אותה שוב, ״הייתי שכנה של הוריו״ היא אמרה שוב ומיד הוסיפה ״לא הייתי קרובה אליהם במיוחד, אבל אחרי שאביו נרצח מצבם הכספי שגם ככה לא היה טוב הדרדר אז עזרתי כמה שאני יכולה, הייתי באה אליהם, מנקה להם את הבית ומאכילה אותם, אמו עבדה כל היום וכמעט כל הלילה״ היא אמרה שוב, נזכרת בעבר.
-
הבטחתי שני פרקים רצוף❤️