שחמט

פרק 38

עברו שבועיים מאז השיחה האחרונה שלי ושל דמיאן, אם הייתי יודעת שיש לו כל כך הרבה נכסים שהוא צריך לבדוק הייתי עוזרת, אבל דמיאן התעקש בעצמו לבדוק כל נכס ולכן זה לקח יותר זמן מהמצופה, במיוחד שהוא היה כל כך יסודי, בכל שאת הוא מחפש משהו שנלקח לו שגרם לאחים שלי לקשר בינו לבין הרצח של אבי, אך לא ציפיתי שמה שהוא ימצא כנראה יפתור לנו הכל, או לפחות כמעט הכל.
היום הזה היה רגיל לחלוטין, כדי להרגיע את עצמי מהלחץ של הימים האחרונים החלטתי לעצב עוד משהו, אבל לפני שהספקתי להרים את העיפרון דמיאן נכנס לחדרי, ״חמש דקות את מאורגנת ובמשרד שלי״, הוא אמר בקול אדיש, הציווי נשמע בקולו, אני לא יודעת למה הקשבתי, זה לא אופייני לי, אך הקשבתי, הייתי בטוחה שאם הוא מתנהג ככה זה כי הוא מצא משהו חשוב.
זרקתי על עצמי טרנינג אפור וטופ שחור של קלווין, ותוך שנייה כבר הייתי בדרך למשרד של דמיאן.
״מה קרה?״ נכנסתי בלי לדפוק, זה כבר נהיה הרגל, ״נהוג לדפוק״ הוא אמר בזמן שהתעסק במסמכים שהצטברו על שולחנו מהימים שהוא לא היה בבית כי ביקר בנכסיו, רציתי לענות תשובה צינית אבל פשוט ישבתי מולו בשולחן וחיכיתי שהוא ידבר, כשהוא לא עשה זאת התחלתי להתעצבן, ״למה קראת לי?״ הכעס כבר נשמע בקולי, הוא התרווח בכיסאו, נשען לאחור עד שגבו נפגש עם המשענת, הוא עצם את עיניו לשנייה שאם לא הייתי עוקבת אחרי כל צעד שלו הייתי מפספסת את זה, ״אני יודע איפה אבא שלך נרצח״ הוא אמר, גבו זז ממדינת הכיסא והוא הסתכל לי בעיניים מנסה לבדוק את תגובתי, ״איפה״ אמרתי, זה היה נשמע יותר ציווי משאלה, ״באחד הנכסים התת קרקעיים שלי״ הוא אמר בלי לחכות שאתעצבן, מבט משועמם עלה על פניו מה שגרם לי להתעצבן, למה הוא מתנהג כאילו זה כלום, ״אמרת שלא אתה רצחת אותו״ התפרצתי בעצבים, ״ולא שיקרתי״ הוא הוסיף ברוגע, ״אין לי אינטרס להרוג את אבא שלך, בזכותו אני מי שאני היום, הוא ראה אותי יום אחד אחרי שעשיתי עסקת סמים ולקח אותי תחת חסותו, הוא לימד אותי כל מה שאני יודע, אני חב לו את חיי, אם לא הוא ממזמן הגופה שלי היה זרוקה במקום שאף אחד לא ימצא עם חור אחד בראש״ הוא אמר, והמחשבות תקפו אותי, איך לא ידעתי את זה? למה אבא אף פעם לא סיפר לנו את זה? הוא גרם לנו להאמין שהם אויבים כל הזמן, לפני שהספקתי לשאול את זה כל זה דמיאן דיבר, ״שאלות אחר כך, כשהגעתי לשם ראיתי כתם דם הרבה יותר גדול ממה שראינו במכולה, כנראה אחים שלך מצאו את זה איכשהו ולכן הם חשבו שזה אני, בעזרת טכנולוגיה מאוד מתקדמת הצלחנו להצליב בין הדם לדם של אביך, אבל אני חושב שמה שאני אראה לך עכשיו יעניין אותך יותר״ הוא עצר לשנייה, הסתכלתי עליו בסקרנות, ״מצאתי ראיה שם, כנראה כשהם הרימו את תרמילי הכדורים הם לא הצליחו להרים את הכל בגלל הכמות הגדולה״ הוא עצר שוב, הסקרנות כבר הובילה אותי לעצבים וכמעט התפרצתי עליו כי רציתי שיספר לי כבר, ״מצאתי תרמיל של כדור, האמת כמה, תרמיל עם הסמל של המאפיה שלכם קייט״ הוא אמר ואני עדיין לא עיכלתי, ״זה מישהו מאצלנו״ אמרתי, נותנת לאסימון לרדת.
-
טוב. פעם ראשונה שאין לי מה לכתוב.
אחלה פרק לא?, מעניין מותח כזה.
היו ניחושים פה ושם שזה קשור בכלל למאפיה של המשפחה של קייט. אבל אני מלאה בהפתעות אז אם אתם חושבים שזה ייגמר פה תחשבו מסלול מחדש כי לא.
מקווה שאהבתם את הפרק.
שתפו אותי בדעות שלכם עליו❤️.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.