1

3.1K 128 15
                                    

אני יושבת בג'יפ השחור בדרכי הביתה, הדרך מבית הקברות לבית ארוכה, המחשבות לא עוזבות את ראשי בעוד מיה בוכה בקול.
התמונה של הגופה של אבא לא עוזבת לי את הראש, כולו מחורר כמו מסננת, לא נשאר מה להציל ממנו, לא היה אפילו סיכוי שהוא ייצא מזה חי, הוא מת אחרי שני הכדורים הראשונים, השאר לא היו לוידוי הריגה, השאר הגיעו מאכזריות, משעמום, ומרוע מוחלט.
ראשה של מיה נופל על כתפי ואני מקרבת אותה לחיכי, מחבקת אותה חזק, נותנת לה לפרוק עליי הכל, חולצתי מתחילה להתרטב מהדמעות שלה, אני מתעלמת מהבד הרטוב שנדבק לעורי וגורם לי לתחושה לא נעימה באותו איזור.
מקדימה יושבים ג'ייסון וג'ון בדממה מוחלטת, באוטו נשמע רק קול הבכי הצורם של מיה, אף אחד לא מדבר, לאף אחד מאיתנו אין מה לומר.
הלב שלי כואב, אני מרגישה שבא לי להתפרק כמו מיה, אבל אני יודעת שאני לא יכולה, אני צריכה להישאר חזקה, זה מה שאבא היה רוצה, הוא תמיד רצה שנהיה חזקות.
אני מבינה שאנחנו יתומים, שאין לנו את ההורים שלנו שנוכל לפרוק להם הכל כשיהיה קשה, שנוכל לדבר איתם על הכל, ושנוכל להתייעץ איתם על הכל, בלי שהם ישפטו אפילו לשנייה אחת. אבא מת, ואמא, אמא עזבה זמן קצר אחרי שמיה נולדה, היא החליטה שהבלאגן במשפחה גדול עליה, ארזה את התיק שלה ועזבה, מבחינת כולנו היא מתה, היא לא אמא שלנו מהרגע שהיא החליטה לעזוב אותנו.
אבא תמיד היה שם לצידנו, תמיד משפחה לפני העבודה, לא משנה כמה העבודה הייתה חשובה, ובעולם התחתון, אין עבודה לא חשובה. הוא תמיד חיבק, תמך ואהב. הקשיב, ייעץ ועזר. הוא תמיד דאג שהקשר בין כולנו יהיה הכי טוב שיש, כשהיינו קטנים זה עבד לו, היינו החברים הכי טובים, אבל עכשיו, כשגדלנו, כל אחד מתעסק בעצמו ובעניינים שלו, התרחקנו.
סערת רגשות מתחוללת בתוכי, זכרונות מאבא עולים בי בלי הפסקה, והעיניים שלי שורפות מהנסיון הרב לעצור את הדמעות.
המילה נקמה נשמעת כצעקה בראשי, ואני יודעת שאני אנקום, שמישהו יסבול, אני יודעת שאני חייבת לגלות מי עשה את זה, ואני יודעת שאני ואחים שלי נעשה הכל כדי למצוא אותו.
ג'ון עוצר את האוטו בכניסה לבית אך אף אחד לא ירד מהאוטו, היה מוזר להיכנס לשם בלי שאבא יהיה שם, או בלי לחכות לאבא שיחזור לארוחת ערב, הוא אף פעם לא פספס את הארוחת ערב, זו הייתה הארוחה המשפחתית כל יום, בשאר היום לרובנו לא היה זמן.
״אנחנו צריכים לגלות מי עשה את זה״ הייתי הראשונה לדבר אחרי שהרגשתי שהשקט מעיק מידי, וידעתי שמישהו מאיתנו צריך לפתוח את הנושא הזה. ג׳ון הסתובב אליי וג׳ייסון הסתכל עליי דרך המראה הקדמית, ״אנחנו כבר יודעים מי עשה את זה״ ג'ייסון אמר בקולו האדיש ויצא מהאוטו.
-
פרק ראשון🎉
מקווה שאהבתם

שחמטWhere stories live. Discover now